תפקידו של הגביע משתנה לפי האגדה בה הוא מופיע, אך במרבית הגרסאות על הגיבור/אדון להוכיח עצמו כראוי להיות במחיצת הגביע.
אמרת לי שהפסקת לחפש...(לא בדיוק ירדתי לסוף דעתך דאז)
שאין לי עדיין מושג מה אני עושה לך ועבורך ושתלמד אותי לאט לאט בידיוק מה שאתה אוהב,
שאתה מופתע לפעמים מהנכונות שלי להיענות לך ולבקשותיך בלי מרדנות או הרמת גבה וזאת המסירות שבדיוק הדליקה אותך,
שידעת לזהות בי את כל מה שאתה מחפש, בחיפוש הלא נודע אל....האושר ???
אני, שבאתי משום מקום למקום הלא ידוע והשתלבתי בך בלי לדעת בכלל מה ההשלכות שלי עליך, הפתעתי גם את עצמי, אני מודה.
מחוברים במפגשים עוצרי נשימה, מלאי הבעה, נגיעה על נגיעה...
"אני שלך, מה שתבקש"
ואז קראת לי הגביע הקדוש...
ציטוט (למתעניינים באגדה) :
בסיפורים מוקדמים, חוסר בגרותו של פרסיבל מונעת ממנו להגשים את ייעודו כאשר הוא מוצא את הגביע לראשונה. עליו להתחזק נפשית ורוחנית לפני שיוכל למוצאו שנית. בסיפורים מאוחרים יותר הגביע הוא סמל לחסד האל, אשר זמין לכולם, אך רק אלו שמכינים עצמם לקראתו מבחינה רוחנית, כמו סר גלהאד, מבינים אותו לחלוטין.