גם בפעם הראשונה שפגשתי בו הוא עילף אותי לגמרי, לפני חמש שנים לערך, העברנו סופשבוע בין הסדינים, ילד/גבר, צ'ארמר עם כריזמה שאי אפשר לתאר. כמובן שאז לא ידעתי כלום, אפילו לא הבנתי, רק ידעתי שמשהו בו עושה לי את זה ביג טיים. המגע שלו, הקול החודר, הנשימות...אוחחח הנשימות שלו. כל חדירה וחדירה מעמיקה בי תהומות, יוצרת בי גלים סוערים, עשה בי שפטים על המרפסת בחוץ, באישון לילה לעיני כל באי הרחוב והבתים השכנים, ולא, לא שמרתי על השקט המקובל לשעות הקטנות של הלילה.
מאז אותה הפעם מלפני חמש שנים, יצא לי לראותו בעיר מידי פעם, מתבגר יפה הבנזונה, מסוג הגברים האלה שהזמן רק עושה להם טוב.
ופתאום שלשום, ככה סתם כאילו כלום, התחלנו לקשקש ביצר הפליאה המכונה פייסבוק, מופתעת כמה מהר הובלתי את השיחה למה שאני מחפשת כרגע, ולמרבה הפתעתי הוא פשוט קלט ישר על מה אני מדברת. מסתבר שהנאיביות שבי לא נתנה לי לראות שאחד השולטים הכי מטריפים שהכרתי נמצא קרוב אלי, בסביבתי.
שאלתי כמה שאלות, הסברתי כמה דברים, שכנראה לא סיפקו את אצבעות שנינו על המקלדת... במהרה הפכו אצבעות אלה לאצבעות החופרות עמוק בקירבי, מגירות ממני מיצים שנאגרו שבועות עבור אותו אחד שבושש להגיע..., 4 שעות של שכרון חושים, מגע מוכר וממכר, תובעני מהרגיל, מתובל במה שנקרא BDSM למתחילות/ידידות שחזרו מהעבר והשילו את ניחוח הווניל לטובת ניחוח ה- ליקריץ ? (choos your own flavor)
יודעת שאתה כאן אבל לא פעיל, ואם במקרה, ככה סתם, יוצא לך לקרוא, שתדע שהיה לי סופר פאן, תמיד היית איש שיחה ובזה מאוד הסתדרנו, מסתבר שמסתדרים בעוד כמה דברים... אשמח לשחזר מהלכים ישנים בשנית, אולי להפכם למהלכים חדשים, כיאה לידע של שנינו כיום.
שא ברכה דרלינג
