לפני 10 שנים. 18 בנובמבר 2013 בשעה 20:54
אתה גורם לי לרטט, בכל בוקר....
עצם המחשבה שאני עולה עלייך
גורמת לי לרעד, רעד מיוחד שכזה
שרק אני ואתה מכירים
אתה מוביל אותי בדרכים שאיש לא ידע
צמוד אלי, בין רגליי, בכל הרפתקאה
וגם באותו היום שחשבתי שאני מאבדת אותך
לא איכזבת, חזרת אליי כמו גדול
נתת לי לעלות עלייך כמו שאני אוהבת
לא מוותרת עלייך בעד שום כלי שבעולם
אתה שלי ואני שלך
הקטנוע המעלף שלי
תמיד איתך :)