לפני 10 שנים. 3 בנובמבר 2014 בשעה 21:38
תרים באדיקות אחר חלון הזמן הזה אצלנו
האוויר לנשימה הזה, של שנינו
מה שנותן לנו כח להמשיך
לפנטז, להתרגש,
להתאושש
מעוד יום רגיל של שיגרה
לתת טעם של עוד
לתבל סרק בהמון סטיות
לטבוע בך תובע בי את מגע ידך
להשאיר עליך את הריח שלי
בעודך מסמן אותי בצבעיך
עוד לא הבנת שאני הרפתקאת חייך ?