אני לא יודעת אם כולם עושים סמים - במובן של סמים אבל לכולנו יש דברים שאנחנו עושים שגורמים לנו לריגוש ולסוג של בריחה מהמציאות.
מה שאני עומדת לתאר הוא למעשה מאטפורה לאדם שעומד בקצה של הר, וכול פעם הוא עושה צעד בשביל להיעמד על סף תהום ולהציץ למטה. אפילו שאומרים שזה מסוכן, שהרוח יכולה לשנות את כיוונה, שניתן למעוד על אחת האבנים. שפחד הגבהים עלול לתקוף.
ואצלי זה פומביות. אני אוהבת לראות את המבטים של גברים שמסתכלים עלי כשאני לבושה באופן פרובוקטיבי ואפל.
את הנשים שמבחינתי זו תהיה ברירת מחדל מבקשות רשות למזמז אותי.
בעיני האנשים הקרובים ובעלי ההשפעה עלי זה שלילי . לא את כול הפנטזיות צריך להגשים.
אבל זה טוב לי להרגיש את מה שאני מרגישה כי אני לא חושבת שאני מגזימה.
אני בסדר :-)
אבל אני לא הולכת עם זה עד הסוף לטענת מי שמסתכל. כי אני חושבת שפומביות מינית צריכה להיעשות רק במקומות שמיועדים לכך.
לדוגמא - מסיבות סאדו. הלכתי בלבוש פרובוקטיבי למסיבות של אלכסי ונהנתי מזה. לעומת זאת , בדאנגן יש לי בעייה רגשית לנהוג כך. העזתי רק אמש. זו הייתה מסיבת מטאל ולמשך רבע שעה הייתי לבושה בבגד גוף שקוף עם תחתונים וחזייה שחורים. לידי עמד מישהו שאני סומכת עליו. רוב הזמן לא יצאתי מהשירותים. רק למשך 5 דקות כשהלכתי להרים צייסר עם מישהי.
אולי זו בדיחה לנהוג כך . ללכת למועדון סאדו במסיבה שאיננה סאדו ולהעיז לעשות טיזינג בדסמי. פה ושם שמעתי קולות מלחשים שאם הייתי אמיתית הייתי באה ככה למסיבת סאדו בדאנג'ן. שאני סתם פוזה.
אולי זה יקרה. ואולי לא.
הנקודה היא ש-' להעיז' - זה מה שמרגש אותי.
