לפני 11 שנים. 27 במאי 2013 בשעה 19:05
כרך ראשון, ערך ראשון בספר הבדס"ם שלי (כמו של בחורות בנות 27) צריך להיות "איפוק".
תרגילים באיפוק אני חייבת.
למה לי למהר?
ומצד שני, למה לא למהר?
האם מה שמתרקם שם יכול להתמסמס עם ההשתהות הזו?
ולמה בכלל ההשתהות?
ומי רוצה להתאפק בכלל, לעזאזל.
אני רוצה ללמוד מנסיוני, לא לחזור על החלטות לא נכונות, ומצד שני אין התרגשות אחת דומה לזו שקדמה לה. אי אפשר להשוות. להסיק. להקיש.
רק בגלל העייפות אעשה V על ההתאפקות.
לילה טוב אם כך, ותודה ליועץ הסתרים שלי.
