הייתי

הלב. איבר שנולד להכאיב. 

בטן. נולדה להתהפך.

ראש. נולד לחשוב. 

פה - למציצות. לא לדיבורים בלתי פוסקים. 

מתישהו הבנתי, בזכותו, ואני לא יודעת לשים את האצבע במדויק, אבל הבנתי עד כמה אני לא בדס"מית. 

אני דעתנית. אני לא בת עשרים שזו לה חוויה ראשונית. ואני לא מכירה מונוגמיות.  

אני לא יכולה להיות  פרטנרית טובה לאיש הנהדר שקרא לי לרגע סינדרלה.  

ההרגשה של זמן שאול לא נעימה. לאף אחד מהלבבות. 

אז תודה. וגם סליחה.