בהתחלה היתה אמירה גורפת שלה.
הנושא הזה, עם מי אני אהיה, איך איפה ומתי אהיה, הם שלי ושלי בלבד.
זה לא עניינך, פשוט לא עניינך.
אין לי כוונה להסתיר ממך כלום, להפך, כשיהיה מה לספר, אספר.
אבל זה כי אני אוהבת שקיפות, לא כי זה עניינך.
זה כי אני לא רוצה שיראה לך , אפילו לא קצת, שאני עושה דברים מאחורי הגב שלך.
וזה, כי הבטחתי לך שאעשה הכל מול העיניים שלך, ומול האף שלך.
התחושה שלי היתה קשה.
תחושת איבוד השליטה, וחוסר האונים, היתה קשה.
זה השאיר אותי בהרבה יותר מידי תהיה, והרבה יותר מידי איבוד ביטחון.
זה השאיר אותי שומר יותר, ולכן מתמסר ונכנע פחות.
אבל לאחר קצת זמן, ולאחר בקשות חוזרות שלי והסברים,
היא לאט לאט התחילה לשחרר מידע.
היא כמובן משתמשת במידע שהיא משחררת על מנת להשפיל אותי.
אין אצלה ארוחות חינם, על הכל משלמים,
אבל עדיין, זה שיחרור של מידע.
היום אני יודע יותר טוב איפה דברים עומדים, איך דברים מתקדמים,
מה בתוכנית, למתי ולאיפה התוכנית, וכו'.
זה מוריד לי את מפלס החוסר אונים, זה נותן לי קצת שליטה,
גם אם אני לא יכול בפועל להכתיב מהלכים, אני לפחות מודע למהלכים,
וזה מאפשר לי לחוש גם דברים אחרים.
זה עדיין לא קרה.
יש מועמדים, יש תוכניות, יש מועמדים חדשים, יש בדיקות.
זה עומד לקרות, בקרוב, או בקרוב מאד.
אני לא יודע אם עוד יומיים שבוע או שלושה.
אבל עד היכן שאני מודע ועד איפה שאני קולט, אלו טווחי הזמן.
היא מספרת לי, מי אמר מה, מה אמר שהדליק אותה.
מי נראה טוב, ומי מפלרטט טוב. מי מרטיב אותה, ומי יבש בעיניה.
ובמה כל אחד מהם עדיף עלי, חוץ מגודל הזין, שבזה הם כולם עדיפים עלי, לדבריה.
ואחרי שהיא מספרת לי, היא בודקת טוב טוב כמה קנאה כבר יש בי,
ואם אפשר להוסיף עוד קצת, וכמה השפלה ונחיתות כבר יש בי, ואם אפשר להוסיף עוד קמצוץ.
היא מקפידה להנות , והרבה, גם מהדרך, לא רק מההגעה ליעד.
חושש?
כן, אני חושש.
למשחקים האלו יש נטיה לגדול להקצין ולהחמיר.
או במילים אחרות, זהו מדרון חלקלק במיוחד. זה מעורר חשש.
היא במפורש מדברת על משהו שהוא קבוע, ולא חד פעמי.
למרות שאנחנו לא באמת יודעים עדיין איך עושים את זה, מה המינונים של זה, וכו'.
זה מדרון חלקלק ומסוכן במיוחד. ללא ספק.
מתרגש ?
אני לא יודע אם יעבוד לנו או לא.
אבל אם יעבוד לנו, בסופו של דבר,
אני מאמין שזה ישים אותנו בפסגות חדשות.
בשיאים חדשים, ובתחושות שאי אפשר להגיע אליהן אחרת.
קצת מוקדם לי לדבר , או אולי קצת מביך לי לדבר על פסגות אלו פה,
על מיקום שלי מיקום שלה ומיקום של הגבר שיהיה איתנו, מיקום שלנו אחד מול השני,
אבל אין ספק שאלו יהיו מיקומים מאד חזקים, ומאד מיוחדים.
אם נצליח להגיע למקום הרמוני ? מקום שכל אחד במקומו, בתפקידו,
ומאושר בחלקו? מוקדם לדעת. אני מקווה שכן.
כואב ?
כן, כואב, לפעמים כואב מאד.
אין לי מיקום מדוייק לכאב הזה עדיין, הוא כאב כללי, שמלווה את מה שקורה.
היא שמחה בכאב שלי, מקפידה לבדוק אותו מידי פעם, ונהנית ממנו, ממש נהנית ממנו.
היא באמת סדיסטית.
כואב, כואב מאד לפעמים. ועדיין לא התחלנו.
עכשיו מרגיש לי שאמרתי הרבה, אולי הרבה מידי.
