לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבאקט שלה

זה בכלל לא אני. זו היא !!!
לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 21:50

 

זה פוסט קצת מהורהר.
זה לא הפוסטים הרגילים שלי, הממוקדים, המספרי סיפור, המראי תמונה.
 
זה פוסט של תהיות ותובנות,
אולי אפילו פוסט של סוף סיפור אחד, והתחלה של סיפור שני.
 
זה משעמם, אני יודע, אבל אני צריך לקרוא את זה, לקרוא את זה עוזר לי לדעת את זה.
 
אחד הדברים ששונים עכשיו, זה הרעב של לולה, לא רק הרעב אלי ( זה תמיד נמצא בלי קשר לכלום ), אלא הרעב לבדס"מ.
כן, זה חדש, לא שקודם היא לא הייתה רעבה לזה, אלא שעכשיו הרעב הזה עומד בזכות עצמו.
עכשיו יש כאן אמירה של " אני רעבה, תשביע אותי "
זה חדש.
אני חושב שהלחץ של לולה בשבועות ואולי חודשים האחרונים, הצורך שלה ביותר ויותר, לעומת הצורך שלי בפחות ופחות, כן, אני חושב שזה חדש.
חדש ומאד נוכח. מאד בטוח בעצמו.
 
אני חושב, שפעם ראשונה, יש אמירה של לולה, שאומרת, אנחנו נמצאים כאן,
ואני רוצה שמכאן נגיע עד לשם. ושיש מפה מסודרת, של כאן, ושם, ואיך היא רוצה להגיע מכאן לשם. כן, נדמה לי שפעם ראשונה . לא בטוח כמה היא מודעת לזה,
כמה זה בהיר במודעות שלה, אבל זה פעם ראשונה, שיש מפה כזו, והמפה אומרת,
שהיא תתחשב בי, ובנוחות שלי, וברצונות שלי, ובמאה דברים אחרים שלי, אבל זו המפה,
וזה לאן שהולכים, וזה סגור העניין, לשם הולכים. פעם ראשונה.
 
ולא, הנוכחות של אנשים אחרים בבדסמ שלנו, ביחסים שלנו, זה לא חדש.
זה היה כבר. ( בעצם זוגות היו כבר, שלישיות של שולטות ושולטים, טרם )
אבל איך שלולה הפעם הכניסה את האנשים האלו. זה חדש.
הרעב של לולה , הצורך של לולה, להכניס עוד אנשים ליחסים שלנו,
הביטחון שבו היא עושה את זה. זה חדש.
 
ובמחשבה נוספת, כן, הביטחון שבו היא עושה את זה, והנוכחות שלה,
זה חדש, זה עליית מדרגה, זה הרבה יותר ממה שהיה.
 
אני עוד לא יודע לכתוב על האנשים האלו.
זה חדש וראשוני, ולולה בינתיים מעפילה על הכול .
בינתיים עוד אין להם קיום משל עצמם מולי, או איתנו.
בינתיים הקיום שלהם רק יחד איתה, לידה.
 
הערב דיברנו כולנו יחד, לולה אני, הם והן, כולנו. יחד.
לולה אומרת שכדאי לי לזכור את הערב,
שהערב התחיל משהו, שיותר גדול עמוק משפיל משפיט ומכאיב,
מכל מה שידעתי עד הערב.
 
אולי הכל בעצם מסתכם בזה.
שיש לולה חדשה.

 

 

לפני 9 שנים. 12 במרץ 2015 בשעה 19:03

 

זה כבר כמה ימים שלולה בקשר מאד אינטנסבי עם שולטת אחרת,
כמה ימים שהקשר בינהן זורם כמו נהר גועש, כמה ימים שהשולטת האחרת נוכחת בנינו
בצורה, איך נאמר את זה, מאד נוכחת.
אני יורד ללולה, ולולה איתה בוואטס אפ.
לולה מספרת לה הכל, והיא יודעת הכל, ו.. כמובן מתערבת בהכל,
לולה מאושרת מזה, סוף סוף יש לה משהי צמודה אליה, בראש שלה בקטעים פה.
וזה חזק, זה מערער את הסטטוס קוו שלי עם לולה,

זה מכניס כוחות חדשים,צדדים חדשים ואנרגיות חדשות לקשר של לולה ושלי.


כלום כבר לא צפוי, כלום כבר לא רגיל.
כמעט אפשר לדבר עליהן, כמעט כבר יש ישות חדשה שנקראת הן.
והישות הזו, ההן האלו...

היא שכנעה את לולה שצריך להתחיל להשתמש בחגורת צניעות בצורה אינטנסבית,
שנגמרו חגיגות האוננות, שאין גמירות בלי רשות, שבכלל, מה זה זין של נשלט מסתובב חופשי ולא נעול.
ולא שהיה צריך לשכנע את לולה פעמים, פעם ראשונה היתה גם יותר מידי .
והיא עוד שואלת את לולה, את בטוחה שזה בסדר לך ? לא יחסר לך ?
ולולה אומרת לה, אם יחסר נשים עליו את הסטראפ און ושיזיין איתו, יותר טוב ככה, תאמיני לי.
וככה, אני נעול 3 ימים.
נעול לגמרי, נעול.

וההיא חוקרת אותי, איך זה מרגיש ומה זה מרגיש ומה הייתי רוצה ואיך הייתי רוצה,
ו.... מצצת פעם לגבר באקט ? זה עושה לך ? לסדר לך מישהו למצוץ לו ?לולה תשמח לראות, גם אני, לולה ואני נשמח לראות, לסדר לך ?
עומד לך באקט ? אה, אתה נעול, לא נורא.
3 ימים ככה.

היום, היום בבוקר זה היה צריך לרדת, החגורה, נגמרו לי השלושה ימים.
אבל, הפלא ופלא, אין מפתח, המפתח אצל לולה, והיא בעבודה, לא נורא באקט, תחכה עוד קצת,
באמת לא נורא, זה לא שאתה תורם משהו לאנושות בגמירות שלך, נכון באקט ?
ואני מחכה, כל כך מחכה, שלולה תחזור מהעבודה, עם המפתח.

ולי בדמיון יש להכנס למיטה ולעשות אהבה עם לולה,
לי בדמיון יש קירבה חום ואהבה חלולה, וראבק, 3 ימים התאפקתי, מילה לא שמעו ממני,
לא מגיע לי קצת חום ואהבה עם לולה ?

אז לא, מסתבר שלא.
מסתבר שלולה, בעידוד פעיל מאד של ההיא חשבה אחרת. מאד אחרת,
הכי אחרת ממה שאפשר.

הסמס אומר, אני 5 דקות מהבית.
חכה לי על 4 ערום תחת לכיוון הדלת עם כיסוי פנים, רק חכה לי, ותשתוק.
ואני מבין שזה לא הולך להיות כמו שחשבתי, אבל לא מבין עד כמה טעיתי.

 

אני לא מבין עד כמה הפאשלות שלי היום התקלות שלי היום, הנפילות שלי היום,

והאינטיליגנציה הרגשית השואפת לאפס שלי היום, טוענות את לולה בעוד ועוד זעם.

 

ולולה נכנסת, רוח סערה, אש וגופרית, זעם זעם ועוד זעם, כבשן מהלך של זעם.
זעם, וקור, וריחוק. ( וכנראה שנתתי לה סיבות טובות במיוחד למה לזעום ) 

והיא נגשת אלי, תעמד היא אומרת , מורידה לי את החגורת צניעות,
נזכרת שהשולטת ההיא ביקשה לראות כמה זרע יהיה לי אחרי 3 ימים ללא גמירה,
אז אני צריך לגמור לכוס.
אז מורידה לי את החגורת צניעות ומביאה כוס, כוס שתיה קרה שאני אגמור בתוכה.
לוקחת אותי ליד השולחן מחשב, שמה אותי על הברכים, ליד השולחן, היא על הכסא מול המחשב,
אני על הברכיים לידה, ליד השולחן, ביד אחת תתפוס את פיצי, זה השם החדש של הזין שלי, ביד שניה את הכוס,
ותאונן באקט, תאונן.
לולה לידי, אני לא יכול לראות אותה, אני עם כיסוי פנים, היא בכלל עסוקה במחשב, מדברת עם החברה החדשה השולטת .
בכלל לא איתי,נדמה לי שהיא מסתכלת מידי פעם, אבל גם בזה אני לא בטוח.
ואני על הברכים, אבוד לגמרי, לא מוצא את עצמי לגמרי, עם כוס ביד, וזין ביד השניה,
וההכרה, כמה עלוב זה, כמה משפיל זה, כמה פאטתי זה.
והמחשבה, תאונן, זה החיי מין שלך.
תאונן, רצית כאב רצית השפלה, בבקשה, מה קרה ? , קבלת מנה גדולה מידי על הצלחת ?
תאונן אפס פאטתי.
וזה כלכך משפיל, אני לא יכול להתחמק מהתפיסה שלי את עצמי, כמה עלוב אני ככה,
זו תמונה כל כך עלובה, זה אתה באקט, זה היחסי מין שלך באקט,
עכשיו תעמוד על הברכים ליד אישה יפה, כיסוי פנים שלך, ותאונן לתוך כוס, כשהיא מתעלמת ממך לגמרי.
תאונן באקט, תאונן.
ואני צריך יחס שלה, קצת יחס של לולה, יכול לעשות את זה משהו שלנו, משהו מחובר אלינו,
משהו לא קר ומנוכר כל כך, הכמה מילים שלולה החליפה איתי מאז שנכנסה,
היו כל כך קרים , כל כך מנוכרים, שאפילו לשטוף כלים היא עושה ביותר חום ואהבה.

ואני על הברכים, עם כיסוי פנים, זין ביד אחת, כוס ביד שניה, לולה לידי , והמקלדת עובדת במרץ. לולה במסך של המחשב.
ואין , איך אפשר לגמור ככה.
ואין, אין יותר עלוב מזה.
וברגע שאני כל כך צריך אותה, משהו ממנה, תגעי בי, חיבוק, משהו.
היא אומרת לי פתאם.
תסתובב, אני לא רוצה לראות אותך, תאונן עם הגב אלי.

ואני מסתובב עם הגב אליה, הברכיים כואבות לי, אני מבקש לעמוד,
אני עומד, עם הגב אליה, כוס ביד, זין ביד, מאונן, ולוקח לי מלא זמן, זה לא עובד לי.
לולה קמה, נעמדת בקצה השני של החדר, אני מרגיש את הזעם שלה באוויר בלי שהיא תגיד מילה.
היא אומרת בחדות, מה קורה ?
ואני עונה, אני לא מצליח לגמור.
והיא אומרת, אתה תאונן כל הערב מצידי עד שתגמור, עד שתמלא את הכוס הזו, אני רוצה לשלוח תמונה של הכוס המלאה לחברה שלי.
בסוף אני גומר.
בכוס באקט!!! בכוססס !!! לא לפספס באקט, לגמור בכוס באקט!!
אני לא רוצה לשמוע את הנשימות שלך באקט, בשקט באקט !!
ואני גומר, בכוס,
ואני מחוסל, זה היה כלכך עלוב, עדיף לא לגמור שנתיים, רק לא לגמור ככה.
זה כל כך מרוקן רגשית, לדעת שככה, ואת לולה זה לא מרכך,
היא נשארת מה שהיא היום.

והחברה של לולה מעודדת אותה, מצויין,שילמד להכיל אותך לולה, גם כשאת ככה, גם במצב רוח הזה שלך.
שיהיה נשלט אמיתי , עבד אמיתי, שיכיל כל מה שיש לך לשפוך עליו, ושיגיד תודה יפה.

אמרתי יפה תודה.

 

ואז לולה מכריחה אותי להגיד יפה תודה. לחברה שלה.

 

עוד ערב עם לולה. ושות'.

 

 

לפני 9 שנים. 22 בפברואר 2015 בשעה 14:59

 

 

אנחנו מתקלחים ביחד.
לרוב אנחנו מתקלחים ביחד, גם אם לא תמיד עושים מקלחת ביחד,
יש לנו שיחות נפש במקלחת, לא יודע למה זה,
אבל ככה זה, אני מתקלח, לולה יושבת ליד האמבטיה, ומדברים,
או שהיא מתקלחת, ואני איתה, בסאונה שהיא קוראת לה מקלחת, ומדברים.

אני יוצא מהמקלחת, מתנגב.
הכל כל כך רגיל, שאין לי מושג מה בא עוד שניה וחצי.
ואז אחרי שאני מתנגב, היא נותנת לי את הדיאודורנט שלי, שים דאודורנט היא אומרת,
זה הדאודורנט שאני אוהבת.


ואז, או אז.


היא מצביעה על הביצים שלי, על המתחת לביצים שלי, איפה שהשפשפת.
שים דאודורנט על השפשפת. על השפשפת. דאודורנט.
אני מיד מגייס 6 תרוצים מעולים, למה זה רעיון גרוע במיוחד לשים דאודורנט דווקא שם.
אבל זה לא עוזר, זה היה ברור מראש שזה לא יעזור, זה כן מרוויח לי טיפה זמן, לנשום קצת, ולהתרגל לרעיון.

אני שם דאודורנט על השפשפת.
כמה שניות לא קורה כלום, היא מסתכלת עלי בפליאה.
אני מסתכל עליה בחיוך ניצחון.
ואז, אחרי כמה שניות, שערי הגהנום נפתחים.
זה שורף.
זה כל כך שורף.

עכשיו כבר מתחיל להעלות לה חיוך על הפנים
תפסק את הרגליים היא אומרת, תפסק חזק, פיסוק רחב, עוד, תפסק עוד.
זהו.
עכשיו תשים עוד דאודורנט, על השפשפת.
אל תקמצן, זה הדאודורנט שאני אוהבת.
אתה רוצה להריח טוב בשבילי, נכון ?
אז שים הרבה.

אני מפסק את הרגליים, זה כלכך שורף כבר,
אבל אני שם עוד, עוד קצת דאודורנט.
משהו לא מסתדר לה, יש לה מבט כזה תוהה, של מה קורה.
היא יושבת על דופן האמבטיה, אני עומד קרוב קרוב אליה,
מפסק רגליים חזק יותר, ושם עוד קצת דאודורנט,
ואז היא תופסת את הביצים שלי, עם הזין, כל החבילה ביחד,
מרימה אותם עד הפופיק שלי,
כמעט תולשת את החבילה, אני מתרומם על קצות האצבעות,
ואז היא אומרת, זהו, ככה, עכשיו תשים. שים הרבה דאודורנט,
אתה רוצה להריח טוב עבורי, נכון ?
אז שים הרבה.
ואני שם.
אני שם עוד דאודורנט, ככה.
וכמה שניות אחרי זה היא משחררת את הזין והביצים שלי.
וכל המפשעה שלי כלכך שורפת.
עד שאני רוקד, מיילל ורוקד במקום.

והיא, העיניים היפות שלה מתרחבות,
החיוך שלה נמרח על הפנים היפות שלה.
היא מאושרת, קל לראות עליה שהיא מאושרת.
שמחה ומאושרת, מחייכת. היא נהנית.

ככה כמה שניות אני רוקד מכאבים מולה,
היא מאושרת ושמחה.
היא אומרת לי.
אין לך מושג איזה כייף זה, זה כזה כייף לראות אותך ככה.

וזה כלכך משפיל שיחד עם כל הכאב הזה, ויחד עם הריקוד המגוחך שלי מהכאב.
ויחד עם הצחוק של לולה,
עומד לי.
ואין לי איך ואיפה להסתיר את זה.
והיא מראה לי, שהיא רואה.

 

 

 

לפני 9 שנים. 8 ביולי 2014 בשעה 20:47

 

אז כמובן שקלקלתי את זה.

ושלחתי הודעה, מה אגיד ומה אומר, לא מתאימה.

יהיו השלכות.

כרגע.....

 

גברתי היקרה והאהובה, הברכה של הבוקר, היתה ברמה של ברכת יום הולדת של כיתה ג3( הכיתה הטיפולית ) בזיון לך, ובזיון לעמנו ולארצנו, אני מתנצל על העליבות של ברכה זו, על הרדידות שלה, חוסר ההשקעה בה, האטימות שלה, ובאופן כללי עליה.

וחוץ מזה.

 

גברתי היקרה מאד מאד מאד, התחת של חלומותי, הרקטום של תאותי, היפה בשולטות, בצד הזה של המזרח התיכון, משוש חיי ושולטת ישבני הלא בתול יותר, משאת נפשי ומשאת חלומותי, גברתי האהובה, מזל טוב, בהגיעך לגיל 29, אביבים, ופה בה כל מה שכתבתי בבוקר.

 

( ולטונה ואל, הידועה יותר בניק ואלקירה, אומר רק דבר אחד. יאללה יאללה )

 

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 2 ביוני 2014 בשעה 17:03

 

ישנו הרבה בשבת. מוצאי שבת עכשיו. מאוחר בלילה, ואנחנו לא עייפים.
חם, שנינו שוכבים במיטה ערומים, מנסים להרדם.
אני קורא איזה מאמר מקצועי משעמם.
לולה בסלולרי שלה, קוראת משהו אחר.
בלי לשים לב, תוך כדי, היד שלה על הפטמה שלי, משחקת בה,
ובלי לשים לב, הזין שלי נעמד, והיד שלי נשלחת אליו, משפשפת אותו בתנועות איטיות.
לאט לאט הגירוי נבנה, ואחרי כמה דקות כאלו, אני כבר מתפתל מגירוי.

 

עכשיו מגיע השלב שבו אני צריך לבקש, השלב שבו לולה אף פעם לא מצליחה לדעת
מה אני רוצה, מה אני צריך, ואני צריך לבקש ממנה מאד מפורש וברור.
ואם אני מבקש לא מביך מספיק ולא משפיל מספיק, היא פשוט לא מצליחה להבין מה אני רוצה.

 

אז אני אוסף את עצמי, ומבקש, לגמור. כן, אני צריך לגמור, בבקשה.
אם אפשר בבקשה, לגמור, כן אני ממש צריך, כן, חייב, לגמור, בבקשה.

 

בתקופה האחרונה אני לא מצליח לדעת מה היא תעשה, במיוחד בקשר לגמירות שלי,
שבוע שעבר 3 זיונים, רצופים, והיא מעיפה אותי שניה לפני שאני גומר, וזה שניה לפני ממש.
אז אי אפשר לדעת אם הפעם, אם מוצאי שבת הזה, אני גומר, או מתייבש.

 

לולה אוהבת לראות אותי מאונן, זה מגרה אותה, וזה משעשע אותה.
אולי בגלל זה היא אומרת, תגמור, תאונן ותגמור, אני מרשה לך לגמור, אני רוצה לראות אותך גומר.

 

וככה אני שוכב במיטה לידה, היא עם יד אחת משחקת בפטמות שלי ומגרה אותי, יד שניה מחזיקה את הסלולרי שלה,
קוראת, הריכוז שלה בסלולרי שלה, לא בי, ו.... תאונן. ככה, תאונן.

 

אחרי עשר דקות כאלו, שאני משפשף ומאונן, והיא מידי פעם אומרת נו כבר חסר סבלנות, ומביעה את השיעמום שלה
בקול רם וברור, הגמירה לא באה,
לא מתקרבת אפילו, כלום, נאדה.

 

שנינו יודעים מה צריך לעשות, אבל אם אני לא אבקש, זה לא יקרה.
אז אני מבקש, בבקשה, אני לא יכול לגמור ככה, לא מצליח, אני צריך להיות איתך, בתוכך,
צמוד אליך, עליך, אחרת אני לא מצליח לגמור. בבקשה, תרשי לי, בבקשה, תני לי.
ולולה, בקלות, אין בעיה היא אומרת, בוא.

 

והיא מפסקת רגליים, ואני עליה, מסיונרי, וחצי שניה לפני שאני נכנס אליה,
היא אומרת, לא בפנים, אל תחדור, אתה לא מזיין, רק בחוץ, אתה משפשף בחוץ.
זה נעים לי שאתה משתפשף בי בחוץ, מתחכך בי, בלי לחדור. אז תשפשף אותו בחוץ, אל תחדור.

 

ואני עליה, אבל לא בתוכה, מבחוץ, בתנועות של זיון, אבל לא מזיין.
וזה כלכך משפיל ככה, ואני כל כך מגורה, והיא כל כך משועשעת.
ואני מתחכך בה, מנסה לקבל הכי הרבה מגע וחיכוך שאפשר, והיא משועשעת, כל כך משועשעת מזה.

 

ואני קרוב לגמור, זה מתקרב, והיא מרגישה את זה, מרגישה שאני קרוב.
ואז....

 

תעשה ציפור באקט, איך עושה ציפור, ? תעשה כמו ציפור באקט.
אתה משעמם אותי באקט, תעשה כמו ציפור, שלא ישעמם לי.
וזה בא לי בהלם, אין לי מושג מאיפה זה בא, או מה עושים עכשיו,
אני רוצה להפסיק, אבל היא אומרת, תמשיך באקט, אל תפסיק, תמשיך לשפשף,
ותעשה לי ציפור באקט, איך עושה ציפור באקט ? תעשה ציפור.
ואני עושה לה ציפור, והיא משועשעת, צוחקת.
וזהו.
אני ממשיך, חצי דקה אחרי זה, אני עומד לגמור,
ואני מבקש רשות לגמור, והיא אומרת תגמור באקט, תגמור.
ואז, שניה לפני שאני גומר, היא אומרת.
תעשה לי ציפור באקט, תגמור תוך כדי זה שאתה עושה ציפור.
תגמור ותעשה ציפור ביחד באקט. איך עושה ציפור באקט ? איך עושה ציפור באקט ?

 

ואני המום, ואבוד, ואני עושה ציפור, וגומר תוך כדי.
והגמירה שלי כל כך הרוסה, כל כך משפילה,
כל כך אבודה. כל כך לא נוכחת.
ואני מבויש, נבוך, מושפל.

 

והיא שואלת, הרסתי לך את הגמירה באקט ?
והטון של השאלה נשמע כמו, זכיתי בלוטו באקט ?
ואני אומר לה, כן, הרסת לי את הגמירה גברתי.
לגמרי הרסת לי את הגמירה גברתי.

 

ואין שמחה ממנה,
ויותר מזה, אין משועשעת ממנה,
מהגמירה שהיא הרסה, ומאיך שהיא הרסה אותה.

 

תודה גברתי, שהרשית לי לגמור.
תודה גברתי, שעזרת לי לגמור.

 

מוצאי שבת, וחם.

 

 

 

לפני 9 שנים. 27 במאי 2014 בשעה 13:30

 

לולה, ה' ישמור את העיניים היפות שלה, כתבה פוסט לפני כמה ימים, 11ס"מ היא קראה לו.
פוסט קשה, משפיל מאד, חושפני מאד, ולכאורה לועג ומבזה.

התגובות לא איחרו לבוא, והתגובות הפתיעו אותנו. באמת הפתיעו.
אנשים נחרדו, אנשים, סוטים יקרים וטובים, נעלבו עבורי,
אנשים, בידיסמים מהמעלה העליונה, האשימו אותה בביזוי שלי,
בזלזול בי, וכו' וכו'.

הופתענו, באמת שהופתענו.

וזה גרם לי קצת לחשוב, וקצת לרצות להסביר כמה דברים.
אני אחרוג ממנהגי, ולא אכתוב על סצנה סאדו מזוכיסטית בין לולה לביני.
( ולא שאין לי מה לספר על איך לולה סיפרה לשולטת אחת מכאן על כוס קפה במסעדה,
איזה כיף ומטריף זה לבעוט בביצים שלי,
ואז הזמינה אותה לשירותים של המסעדה, להראות לה כמה כיף זה ( הביצים שלי שרדו, בערך )
ולסיום גם נתנה לאותה שולטת לבעוט גם, בביצים שלי, אבל כל זה לא היום, פעם אחרת, אולי )

אז לכל החרדים לשלומי הנפשי, ועוד יותר מזה, לשלום הדימוי העצמי והגבריות שלי,
הכל תקין, באמת.
זה פשוט מאד, הדימוי העצמי שלי, והגבריות שלי, באמת מסוגלים לשרוד את זה, ולשרוד את זה על הצד היותר טוב, באמת.
כן זה כואב, וכן זה משפיל מאד מאד, וכן זה מוריד לגמרי.
אבל מסתבר שהגבריות שלי יכולה את זה, מסתבר שהדימוי העצמי שלי, גם אם אולי נשרט שם בפינה הימנית למטה,
בכל זאת נשאר שלם ומתפקד, ואפילו מעולה.
מסתבר שהגבריות שלי, נשארה גברית, גאה וזקופה, שעירה ושרירית, ואם היא אולי טיפה מדממת, זה רק טיפה, וזה כמו שלולה אוהבת.
ואם כבר הגבריות שלי על הפרק, אז גם התפקוד שלי, באותם מקומות, שגבריות נידונה בהם, סבירה בהחלט, אם לא למעלה מזה,
וכן לולה עדיין מחפשת ( ואולי תמיד מחפשת, ואולי תמיד תחפש )

אז זה משפיל מאד מאד, הפוסט שלה, ועוד יותר משפיל התמונות שהיא העלתה,
( על מי אני עובד, היא כמובן לא העלתה אותם, היא רק אמרה, "תקרא לי לראות אחרי שתעלה את התמונות, באקט." )
וזה מביך מאד מאד, הפוסט והתמונות, והמחשבה על האנשים שאנחנו פוגשים מכאן, מהכלוב.
והמחשבה מה עוד לולה תעשה עם זה, ותהיו בטוחים שהיא תעשה.
אבל זה בסדר, זה באמת לגמרי בסדר. אין נזק.
אנחנו חיים מההשפלה הזו, מהמבוכה הזו, מהכאב החד הזה, אנחנו ניזונים ממנו, כולנו, במידה כזו או אחרת,
כולנו, משני צידי השוט, משני צידי ההשפלה, משני צידי האסלה.

ויש פה עוד משהו שאני רוצה להגיד, ברשותכם.
לכולנו יש איזורים קשים, רגישים. כל אחד והאיזורים שלו, כל אחד והקושי שלו, כל אחד והרגישות שלו.
לכולנו יש את המקומות שכואב לנו שנוגעים בהם, שמביך לנו שנוגעים בהם, שרגיש לנו כשמסתכלים עליהם.
ואם אנחנו לא שמים את המקומות האלו על השולחן, אם אנחנו לא נוגעים במקומות האלו,
אם אנחנו לא נותנים לשולטות ולשולטים שלנו לגעת במקומות האלו, לגעת במקומות האלו פתוח חופשי ועד הסוף, בלי כפפות,
כמה אמיתיים אנחנו ?
כמה אנחנו באמת עושים בדסמ ?
וכמה אנחנו רק משחקים בדסמ ?
כמה עד הסוף אנחנו ?
ואם אנחנו לא עד הסוף, אם אנחנו לא אמיתיים,
כמה שווה מה שאנחנו עושים ? לנו כמה זה שווה ? לאלה שאיתנו כמה זה שווה ? באמת מה זה שווה ?

אני יודע שעבורי, לו המקומות האלו היו טאבו, היחסים האלו והבדסמ הזה היה הצגה, משחק, ולא יותר מזה,
ואני ולולה לפחות, לא בעניין של להעביר את הזמן במשחקים והצגות.

 

אה, ועוד דבר, אחרון, בחיי.
לולה משפילה אותי רצח, רצחחחח.
מעבר למה שחשבתי שאפשר.
אבל לולה לא מבזה אותי ולא בזה לי.
הפוך האמת.
לגמרי הפוך.
לולה אוהבת אותי, אהבה מאד מאד גדולה. ( ככה היא, הלולה הזו )
לולה תיתן לי 3 כליות אם אצטרך, ולא רק אחת.
זו לולה.
וככה אנחנו.

 

 

לפני 9 שנים. 29 במרץ 2014 בשעה 18:25

 

להתערב עם לולה.

 

התערבנו על משהו, לא זוכר אפילו על מה, נדמה לי אולי אם איזה שחקן בסרט

הוא פלוני או שהוא אלמוני.

התערבנו על 2 מנות שווארמה, בלאפה, עם כל התוספות.

לולה הפסידה, כמובן, וכרגיל.

 

כשלולה מפסידה בהתערבות, היא מיד מודה באמת.

אין לה בעיה עם זה, היא אומרת : אתה צודק, ניצחת.

ומפה, זה נעשה מעניין.

 

אתם מבינים,

לולה מחליטה.

לולה לדוגמא, מחליטה שאת ההתערבות הזו מקיימים רק אחרי החגים,

שזה יוצא אחרי סוכות, או אחרי חנוכה, היא עוד לא החליטה.

לולה מחליטה, שהיא ממירה את השווארמה פלוס תוספות בארטיק, כי בא לה ארטיק!

ואז לולה אומרת, לך תביא לי ארטיק, ארטיק שוקולד, זה על ההתערבות שהפסדתי בה.

כי התערבות שמפסידים, חייבים לקיים. (תביא לי גם קולה עם הארטיק, אל תשכח )

 

ככה זה, להתערב עם לולה.

 ♠

גמירה אחרי 5 ימים של איסור בגמירה, לא באמת פי 5 יותר טובה, דיי הפוך אפילו.

סתם שתדעו.

 

 ♠

לפני 10 שנים. 23 במרץ 2014 בשעה 17:43

 

עוד סוף שבוע אחד לרשימה.

 

היא נסעה לבקר את ההורים, באוטובוס.
התקשרה שאאסוף אותה כשהיא חוזרת, מתחנת אוטובוס ליד הבית,
על כביש סואן, ומלא אנשים.
בשעה היעודה, היא לא שם, אני מתקשר, עוד עשר דקות יקח לה.
אני שונא לחכות, את יודעת שאני שונא לחכות, אני אומר לה, עשר דקות לחכות עכשיו ?
והיא,בשקט, אין בעיה כלבה עלובה, תרדי על 4 ותחכי לי על 4 ליד הרכב, אולי יעבור לך הזמן מהר יותר.
אני מבין שאני על מסלול לא טוב, מיד עובר נושא, ואחרי רגע מסיימים את השיחה
עשר דקות אחרי זה, היא מגיעה, יורדת מהאוטובוס, צועדת לרכב, אני מחכה לה מחוץ לרכב,
והיא, לא אמרתי לך לחכות לי על 4 ?
אמרת, אמרת, אבל מה, עכשיו ופה ? פה ועכשיו וכאן ? ואני מסמן על כל האנשים והרכבים מסביב.
היא לא מתווכחת, היא לא נלחמת, היא לא מנהלת מלחמות , היא לא מתלהמת,
היא פשוט מושיטה את הרגל שלה קדימה, ואני יודע שעד שאני לא יורד על 4 ומנשק,
אנחנו לא נוסעים. היא עומדת שם ככה מחכה כמה שניות, מסתכלת עלי ועל הרגל שלה לסרוגין,
אני עומד מחכה כמה שניות, מסתכל על הסביבה עליה ועל הרגל שלה לסרוגין,
ואחרי כמה שניות כאלה, יורד על 4, לפני כולם, מנשק לה את הרגל, ואז את השניה.
עכשיו אפשר לנסוע הביתה, בלי דרמות בלי ויכוחים בלי מלחמות.

כל הבלאגן באוקריינה, מהפכה ומהפכנים ובדלנים ולאומנים ומה לא.
אחד מהמנהיגים שלהם, גדול במיוחד בוטה במיוחד ואלים במיוחד, מה מתברר ?
באתר חדשות אחד, העלו סרטון, שמראה את המהפכן הזה,
בכמה קטעים, הקטעים הראשונים, מראים אותו מנפנף בקלצניקוב כמובן, צועק, מתלהם וכו,
ועוד כמה קטעים כאלו, ואז קטע שמראה אותו תוקף מישהו, מאד כוחני ואגרסיבי, אין לי מושג מה נאמר שם,
האוקראינית שלי חלודה משהו.
ואז מגיעים לקטע שהוא הסיבה למסיבה, קטע בדסמי סאדו מזוכסטי חזק ברור ומובהק.
אותו בריון יושב על הרצפה, על הכסא יושבת שולטת, לבושה עור וכו', מסביב עוד איזה שולטת או שתיים.
ואז לתדהמתי, אותה שולטת על הכסא, פשוט בועטת בפנים של אותו בריון. בועטת. בפנים שלו !!
הוא עף אחורה מהבעיטה לפנים, נשכב על הגב, רק בשביל להתרומם שניה אחרי זה חזרה לישיבה, ולחטוף עוד בעיטה לפנים. ואז עוד בעיטה לפנים.
אני קורא ללולה לראות, אומר לה, בואי ניסע לאוקראינה, היא מתיישבת, בכסא שלי כמובן, רואה, ואז אומרת לי,
לא צריך לנסוע לאוקראינה, באמת שחבל על הנסיעה, על הרצפה באקט, שב, היא עוצרת את הסרטון בקטע הרלוונטי,
מכוונת אותי בדיוק כמו שהוא יושב, הפנים טיפה שמאלה, עוד טיפה, תרים טיפה את הפנים באקט, ואז אני חוטף, בעיטה לפנים.
ואז עוד אחת, ועוד אחת.
והיא, היא מרוצה מעצמה ומשועשעת, מהקטע החדש שהיא מצאה, ממש עולצת ושמחה.
לי כמובן אסור לשכוח להגיד תודה.
תודה על מה, באקט ? תודה שאת בועטת לי בפנים גברתי, יפה באקט, אתה רואה איזה כלבה מוצלחת אתה?

אחרי זה, שישי בלילה, מאוחר, אנחנו במיטה, קצת קוראים קצת מדברים קצת רואים סידרה, מתפנקים, הכל באיזי.
ואז היא פתאם, בא לי לבעוט, אני צריכה לבעוט, לך תעמוד שם, מחוץ למיטה, קצת ויכוחים, קצת נסיונות לפייס אותה, קצת פיתויים,
אבל זה לא עובד, ואחרי 2 דקות אני מוצא את עצמי עומד ליד המיטה, המטרה קודם, הביצים שלי, אחרי כמה בעיטות לביצים,
הידיים שלי בתנועה איסטינקטיבית יורדים לשמור על הביצים מהבעיטה.
ידיים לצדדים באקט, תשים ידיים לצדדים, כמו מטוס באקט, איך עושה מטוס ? ככה, יפה, ועוד בעיטה לביצים, והידיים שלי שוב יורדות
כנגד רצוני לשמור על הביצים, באקט, היא אומרת, תעשה עם הידיים כמו מטוס, או שתכף גם המטוס הזה יעוף ולא ימצאו אותו יותר.
בסוף בסוף, היא ריחמה עלי, ואמרה לי להסתובב, ובעטה לי בתחת, אחרי שסיימה לבעוט לי בבייצים.
זה עושה אותה שמחה הקטעים האלו, ממש שמחה.

אחר כך, שבת בצהרים, ארוחה קטנה וכיפית ביחד, רק שנינו.
ואז, באקט מתוק, תביא לי את הקיין .
ואני חוטף, לא מאד, אבל חוטף, שיעור אנטומיה אני חוטף, קודם על הזין, והיא מתפעלת מזה שהוא נעמד מהמכות של הקיין,
ואני מתפתל מהמכות של הקיין על הזין שלי.
ואז קצת על הביצים, ואז להרים את הביצים, שתוכל להצליף מתחת לביצים, ועל התחת.
ובאקט, תסתובב, תחת אלי, ידיים לצדדים, תעשה כמו ציפור עם הידיים, כן, ככה, ציפור עם הידיים, והיא מצליפה בתחת שלי עם הקיין,
תשיר באקט, תשיר לי שיר, ותעשה ציפור עם הידיים, ואני חוטף עם הקיין תוך כדי.
וזה כל כך מגוחך, כל כך פאתטי, ואין לי מושג מאיפה היא מביאה את הטוויסטים האלו, מאיפה הרעיונות האלו באים לה.
ויש לה מה להגיד כמובן, כמה אני פאתטי, כמה שזה גרוטסקי. כמה שאני מגוחך.
בסוף כשנמאס לה, היא רוצה לנתח, למה בחרת לשיר דווקא את השיר הזה באקט ? מה זה אומר, באקט ?
וזה הכול, מאד משעשע אותה.

בלילה, מוצאי שבת, שתיים בלילה.
אחרי שלא גמרתי 3 ימים, אחרי שהתחננתי ובקשתי ועשיתי כל מה שאפשר על מנת לגמור כבר,
אחרי שאני באמת באמת, חייב, חייב!! לגמור.
שתיים בלילה, אני מצליח לשכנע אותה לתת לי לגמור, למרות שהיא במחזור.
טוב באקט, תביא מגבת, תשים אותה על הפוסון שלי, שלא תלכלך את התחתון שלי,
ותשפשף את הזין שלך על הפוסון שלי, תשפשף באקט, כאילו אתה מזיין.
ואני משפשף, והיא מושכת לי בפטמות, ומספרת לי כמה פאתטי זה נראה, כמה עלוב זה נראה,
ושלושה ימים לא גמרתי, ושלא תעיז לגמור בלי רשות באקט, אתה שומע באקט פאתטי ?
שלא תעז לגמור בלי רשות.
בקושי עובר רגע אחד ככה...
אני צריך לגמור גברתי, אני חייב לגמור גברתי, בבקשה לגמור גברתי.
טוב באקט, תגמור, ואז.... לא, לא לגמור באקט, תקום, תתרומם, לא לגמור!! תקום מיד !
ואני מתרומם ממנה, וזה מאוחר מידי, זה פשוט מאוחר מידי, ואני מרגיש איך הזרע יוצא ממני,
אני לא גומר, אבל הזרע יוצא בלי שליטה, אני עומד ככה על הברכיים,
והזין שלי נוזל זרע בלי חשבון, פשוט מרגיש איך הזרע יוצא ממני, בלי שאני אגמור, אני מוריד את הכיסוי פנים מהפנים שלי,
ועל המגבת יש שלולית גדולה של זרע, זרע של 3 ימים שלא גמרתי,
ואין גמירה, אין שמץ של גמירה, שביב גמירה לא, כלום, רק שלולית גדולה של זרע על מגבת ירוקה אחת.
ולולה מבסוטית. אוי כמה שהיא מבסוטית,
והיא אומרת לי, אתה רואה, בסוף גמרת !!
ואני אומר, אבל לא גמרתי, לא גמרתי, לא!גמרתי!!
והיא מחייכת ומראה לי את השלולית זרע, ואומרת, יש זרע, אז גמרת, יאללה כפיות ולישון.

עוד סוף שבוע אחד לרשימה.

 

 

♠ מי שצריך לדעת מה הסימן הזה ♠ אומר, יודע.

 

 

 

לפני 10 שנים. 18 ביוני 2013 בשעה 14:29

 


הנה באקט. תעלה את התמונה הזו לפרופיל שלך, זה בול אתה.
כן גברתי.


חמש דקות אחרי זה, ואחרי שהתמונה עלתה לפרופיל שלי....
גברתי, זו לא תמונה כל כך מתאימה גברתי.
למה לא, באקט ?
כי זה תמונה של הומואים גברתי, תחשבי על זה רגע, אישה לא יכולה להשתין במתקן הזה.
נו מצויין היא עונה, עוד יותר טוב, אתה הומו, באקט.


גברתי ? אני הומו ? איך אפשר להגיד עלי כזה דבר ? אני לחלוטין לגמרי לא הומו גברתי.


היא...
אוי באקט, תשתוק קצת, אתה הומו, זה בכלל לא נושא לדיון או ויכוח, אתה הומו וזהו.


וזהו.
סוף השיחה.

 

 

 

לפני 10 שנים. 17 ביוני 2013 בשעה 10:22

 

עכשיו היא שולחת לי סמס,
תעלה פוסט על גדי,
הוא רוצה שתעלה פוסט עליו.

 

אני יודע בדיוק מה הוא ( והיא ) רוצים לשמוע.
על איזה 7 דקות בדיוק הם רוצים שאני אכתוב.
אני מצליח לא לכתוב על זה כבר כמה ימים.
גם כי אני לא רוצה, וגם כי אני לא מצליח להכניס את מה שהיה למילים נסבלות.
מילים שאני יכול לסבול אותן, להיות שלם איתן.

 

אז כן. הזיון הבא הגיע.
וכמו שהיא הבטיחה, היא התקשרה אליו באמצע הזיון.

 

עכשיו אני אמור לכתוב פה מה בדיוק היה ואיך בדיוק היה ומה בדיוק הרגשתי ואיך ....
ואין.

 

זה נעשה קשה מידי להעלות את זה על הכתב, לכתוב את זה, כמו שאני כותב דברים,
זה לחיות את זה שוב.
זה קשה מידי לחיות את זה שוב, למרות שזה הולך לקרות במציאות, ולא רק בטלפון.
למרות שזה הולך להיות קשה פי ששת אלפים יותר.

 

לא.
סורי.
היתה שיחה כל כך חזקה, כל כך משפילה, כל כך מוחקת,
בינה ובינו, ובינו וביני, כשהיא אוסרת עלי להפסיק לזיין תוך כדי.
שאני פשוט לא מצליח להביא את התוכן המפורט של השיחה לפה.

 

סורי.

 

( ולא גדי, אני לא מקנא. זה לא קנאה מה שאתה קורא פה. )