הבאקט שלה

אמצע זיון של בוקר.
שנינו אפופים, חצי ישנים.
פעם אני הייתי קם עם זין עומד, היום היא קמה עם זין עומד.
אבל לא לא, הפעם אחרי קצת משחק מקדים,
אני עליה, מזיין אותה, מסיונרי, חצי ישן חצי אפוף .
וככה, תוך כדי זיון איטי כזה, מתפתחת שיחה.
למעשה, זה לא בדיוק שמתפתחת שיחה.
היא תוך כדי שיחה, מסתכלת בשעון, שש ומשהו בבוקר.
והיא אומרת, חצי לעצמה חצי לי, זה מוקדם מידי.
ואז היא אומרת לי.
באקט, בזיון הבא שלנו, גדי יהיה על הקו, בטלפון,
אני רוצה שישמע אותך. אני רוצה שישמע איך אתה מזיין.
וכשאני שותק, ואני שותק כי אני בהלם, אין לי שמץ של משוג מאיפה זה בא פתאם בשש ומשהו בבוקר
היא מוסיפה, מסתכלת עמוק בעיניים שלי, ומוסיפה, אני רוצה שמעכשיו כל זיון שלנו הוא יהיה על הקו וישמע אותך.
ישמע איזה גרוע ועלוב אתה.

זה כל כך מהמם אותי, וכל כך מכה בי, שאין לי בכלל מושג מה עושים עם זה.
דבר אחד זה שהיא תשכב איתו.
דבר אחר לגמרי, שהוא נכנס ככה לאינטמיות שלנו,
שהיא מכניסה אותו ככה לגמרי לאינטמיות שלנו,
שלא תהיה לי אינטמיות כזו איתה, בלעדיו.
מצד אחד אני רוצה להפסיק מיד, להעלב, להפגע, ולברוח.
מצד שני אני נשאר מהופנט. כמו חתולה שמסתכלת מהופנטת בפנסים המסנוורים של הרכב שידרוס אותה עוד שניה וחצי.
ואולי זה באמת מה שאני.  

והיא נשארת מהופנטת בעיניים שלי ובי,
העיניים שלה פתוחות, ענקיות, מתבוננות וחודרות, והיא סופגת אליה את המבוכה שלי, שעוברת להשפלה שלי, שעוברת לפגיעה שלי, שעוברת לעלבון שלי
שעוברת לגירוי שלי, וחוזר חלילה.
נדמה שהיא אף פעם לא שבעה ממעגל התחושות המאד חזקות שהיא מעבירה אותי דרכו.
נדמה שהיא שואפת את זה כמו אוויר לנשימה, ממש ממלאת את הראות בזה.
נדמה שזה מחיה אותה. ועושה לה אור בעיניים, התחושות הקשות האלו שהיא מעבירה אותי דרכן.
כן. זה אור בעיניים שלה.
כלכך סדיסטית.    

בהתחלה היתה אמירה גורפת שלה.

הנושא הזה, עם מי אני אהיה, איך איפה ומתי אהיה, הם שלי ושלי בלבד.

זה לא עניינך, פשוט לא עניינך.

אין לי כוונה להסתיר ממך כלום, להפך, כשיהיה מה לספר, אספר.

אבל זה כי אני אוהבת שקיפות, לא כי זה עניינך.

זה כי אני לא רוצה שיראה לך , אפילו לא קצת, שאני עושה דברים מאחורי הגב שלך.

וזה, כי הבטחתי לך שאעשה הכל מול העיניים שלך, ומול האף שלך.        

התחושה שלי היתה קשה.

תחושת איבוד השליטה, וחוסר האונים, היתה קשה.

זה השאיר אותי בהרבה יותר מידי תהיה, והרבה יותר מידי איבוד ביטחון.

זה השאיר אותי שומר יותר, ולכן מתמסר ונכנע פחות.        

אבל לאחר קצת זמן, ולאחר בקשות חוזרות שלי והסברים,

היא לאט לאט התחילה לשחרר מידע.

היא כמובן משתמשת במידע שהיא משחררת על מנת להשפיל אותי.

אין אצלה ארוחות חינם, על הכל משלמים,

אבל עדיין, זה שיחרור של מידע.

היום אני יודע יותר טוב איפה דברים עומדים, איך דברים מתקדמים,

מה בתוכנית, למתי ולאיפה התוכנית, וכו'.

זה מוריד לי את מפלס החוסר אונים, זה נותן לי קצת שליטה,

גם אם אני לא יכול בפועל להכתיב מהלכים, אני לפחות מודע למהלכים,

וזה מאפשר לי לחוש גם דברים אחרים.

זה עדיין לא קרה.

יש מועמדים, יש תוכניות, יש מועמדים חדשים, יש בדיקות.

זה עומד לקרות, בקרוב, או בקרוב מאד.

אני לא יודע אם עוד יומיים שבוע או שלושה.

אבל עד היכן שאני מודע ועד איפה שאני קולט, אלו טווחי הזמן.         

היא מספרת לי, מי אמר מה, מה אמר שהדליק אותה.

מי נראה טוב, ומי מפלרטט טוב. מי מרטיב אותה, ומי יבש בעיניה.

ובמה כל אחד מהם עדיף עלי, חוץ מגודל הזין, שבזה הם כולם עדיפים עלי, לדבריה.

ואחרי שהיא מספרת לי, היא בודקת טוב טוב כמה קנאה כבר יש בי,

ואם אפשר להוסיף עוד קצת, וכמה השפלה ונחיתות כבר יש בי, ואם אפשר להוסיף עוד קמצוץ.

היא מקפידה להנות , והרבה, גם מהדרך, לא רק מההגעה ליעד.         

חושש?

כן, אני חושש.

למשחקים האלו יש נטיה לגדול להקצין ולהחמיר.

או במילים אחרות, זהו מדרון חלקלק במיוחד. זה מעורר חשש.

היא במפורש מדברת על משהו שהוא קבוע, ולא חד פעמי.

למרות שאנחנו לא באמת יודעים עדיין איך עושים את זה, מה המינונים של זה, וכו'.

זה מדרון חלקלק ומסוכן במיוחד. ללא ספק.        

מתרגש ?

אני לא יודע אם יעבוד לנו או לא.

אבל אם יעבוד לנו, בסופו של דבר,

אני מאמין שזה ישים אותנו בפסגות חדשות.

בשיאים חדשים, ובתחושות שאי אפשר להגיע אליהן אחרת.

קצת מוקדם לי לדבר , או אולי קצת מביך לי לדבר על פסגות אלו פה,

על מיקום שלי מיקום שלה ומיקום של הגבר שיהיה איתנו, מיקום שלנו אחד מול השני,

אבל אין ספק שאלו יהיו מיקומים מאד חזקים, ומאד מיוחדים.

אם נצליח להגיע למקום הרמוני ? מקום שכל אחד במקומו, בתפקידו,

ומאושר בחלקו? מוקדם לדעת. אני מקווה שכן.       

כואב ?

כן, כואב, לפעמים כואב מאד.

אין לי מיקום מדוייק לכאב הזה עדיין, הוא כאב כללי, שמלווה את מה שקורה.

היא שמחה בכאב שלי, מקפידה לבדוק אותו מידי פעם, ונהנית ממנו, ממש נהנית ממנו.

היא באמת סדיסטית.

כואב, כואב מאד לפעמים. ועדיין לא התחלנו.      

עכשיו מרגיש לי שאמרתי הרבה, אולי הרבה מידי.  

  ( אני מפנה שוב לפוסט שלה )  

היא פירסמה את הפוסט בבלוג שלה.

זה דן דיל. זה עשוי.

אחרי כל השיחות, וכל ההכנות הנפשיות, וכל הדיונים,

וכל הלתאר לי את זה אלף פעם. אחרי הלסביר לי ולחזור ולהסביר לי.

אחרי הלהכין אותי לזה, שוב ושוב.זה זהו זה.

היא מחפשת גבר. גבר שיספק אותה. גבר שיעשה לה טוב. במיטה.  

היא פירסמה פוסט בבלוג שלה, בלי חוכמות, בלי מילים יפות. בדיוק מוחלט מה היא מחפשת.

עכשיו זה רק לספור את הזמן לאחור.

  הפוסט שלה.      

אני מחכה לה, על המיטה שלי, על 4.
ראש על הכרית, תחת באוויר. סדרתי על המיטה לידי את כל מה שהיא ביקשה,
שוטים, פלאגים, מצבטים, דילדואים, ספנקרים, ושאר כלים.
וככה אני מחכה לה.
דקה לפני שהיא באה, היא מתקשרת, " תשים כיסוי פנים על הפרצוף המכוער שלך, לא בא לי לראות אותך.
אני שם כיסוי פנים, ומחכה, על ארבע. תחת גבוה באוויר. ראש על הכרית.

היא נכנסת, אני שומע את הצעדים שלה, אני מתרגש, אני נלחץ.
אין לי מושג מה בא או מאיפה ואיך זה בא.
היא דיי מסוגלת להכל. היא ניגשת אלי, שמה ידיים על הישבנים שלי, ופשוט פוערת.
שתי ידיים, יד על כל ישבן, ופותחת, חזק, בכוח. לא בכאב, לא בברוטליות,
רק בעוצמה ואסרטביות, וככה מחזיקה את הישבן שלי פעור מולה.
אני מרגיש אותה מסתכלת. לתוכי.
וזה לא נגמר.
היא מחזיקה אותי ככה פעור, מולה, מרחק סנטימטרים ספורים מהעיניים שלה,
מחזיקה ומחזיקה ומחזיקה. ומסתכלת ומסתכלת ומסתכלת.
לתוכי.
היא מחזיקה אותי פתוח ככה, ואומרת כל מיני דברים. אין לי מושג מה היא אומרת.
אני כלכך מושפל, כשהיא פותחת אותי ככה, שאני לא מסוגל להבין מה היא מדברת,
אני רק שומע את הטון שלה, וכמה משפיל שהוא. אין לי זכרון מה היא אמרה שם.
רק זיכרון של הידיים שלה על הישבנים שלי, פוערים ופותחים, מפסקים ומפסקים,
וזיכרון של העיניים שלה בוחנות כל קפל וכל קמט של החור תחת שלי.
ומילים משפילות, שאני עכשיו לא יודע מה הן.

זה אולי לקח שתים או שלוש דקות, כל הסיפור הזה.
אבל כשהיא המשיכה משם, כבר הייתי כל כך למטה, כל כך מושפל כבר,
שהיא יכלה לעשות בי כל מה שהיא רצתה, ובקלות.
והיא עשתה.

אי אפשר לתפוס ולהאמין כמה תחת אכלתי ביום האחרון. לא נתפס, פשוט לא נתפס.

שש בבוקר, אנחנו ישנים מחובקים, אני חצי מתעורר, כי עומד לי,
אני נצמד אליה מאחורה תוך כדי שינה ומתחכך בה.
אחרי חצי דקה או דקה כזו, היא מזיזה אותי ממנה,
וככה כמו שהיא על הצד עם הגב אלי, שמה יד על הישבן שלה, מפסקת,
ואומרת לי , רד תלקק.
אני יורד, ממקם את עצמי , את הלשון שלי, בתחת שלה, ומתחיל לעבוד.
והיא, היא פשוט ממשיכה לישון כאילו כלום.

כמה שעות אחרי זה, תשע בבוקר.
היא מפנקת אותנו בכוס קפה, עומדת ליד השיש מכינה לנו כוס קפה.
אני עומד לידה ומדברים,
אני כנראה אומר משהו שחצני או מתנשא, אין לי מושג.
אבל מיד המכנסים שלה נופלים למטה,
ואני מוצא את עצמי מאחוריה על הברכים, שוב עם הלשון עמוק בתחת שלה.
אחרי כמה דקות כאלו, כשאני שוב למעלה איתה, היא אומרת לי.  

אתה תזכור, שלא יעזור כלום ולא ישנה כלום,
אתה תמיד בסופו של יום תהיה זה שמנקה לי את התחת.
זה מה שאתה, זה מי שאתה.

מדברים. על משהו שהיא כתבה.
אני אומר לה : זה מעולה מה שיצא ממך גברתי.
היא עונה לי : כל מה שיוצא ממני מעולה באקט. תמיד.
ואני
בלי לחשוב, אומר...
את זה אנחנו עוד לא יודעים גברתי, הגענו רק עד השתן שלך גברתי.
והיא מיד עונה :
הו באקט, אתה תדע, אתה תדע, הכל כולל הכל. כל מה שיוצא ממני. אתה תדע באקט, ואתה תודה באקט, שזה מעולה.
אל תדאג באקט.

לפעמים הפה הגדול שלי עובד הרבה לפני השכל שלי.

שוכבים במיטה.
היא קוראת ספר, אני עם המחשב הנייד.
היא שקועה לגמרי בספר שלה, אני חסר מנוחה מחפש חומר לקריאה ומחפש תנוחה נוחה.
אני גם חרמן, מה שלא ממש עוזר לי להרגע ולנוח.
אחרי כמה דקות כאלה, היא מסתובבת אלי ושואלת, אם אני רוצה לגמור .
אני קופץ על המציאה ואומר לה שכן, מאד.
היא עדיין מחזיקה את הספר, מורידה את השמיכה מעצמה ואומרת , בוא אלי.

כשאני עליה ומנסה לחדור אליה, עם היד היא מזיזה אותי, ככה שלא אכנס אלא רק אשתפשף עליה מלמעלה.
וככה אני מתחכך בפוסון שלה, בתנועות של זיון, בזמן שהיא שוכבת על הגב, יד אחת למעלה מעל הראש,
יד שניה מחזיקה ספר, וקוראת.
אחרי דקה או שתיים כאלה, כשהיא מתעלמת ממני לחלוטין, ואני מאד מגורה,
אני מנסה שוב, לחדור אליה.
היא מזיזה את הספר, מסתכלת אלי במבט נוקב, ואומרת,  

  לא.
אתה לא חודר אלי, אני לא רוצה להרגיש אותך בתוכי.
ואז היא אומרת לי, תלקק, פה, ומסמנת לי עם העיניים על הבית שחי שלה.    

אני שוכב עליה, נזהר לא לשים יותר מידי משקל עליה, משפשף את הזין שלי בפוסון שלה מבחוץ,
מלקק  לה את בית השחי, בזמן שהיא קוראת ספר.  

  אחרי עוד דקה, היא אומרת  בטון קצת יותר סמכותי וחד, תגמור. מבלי להוריד את העיניים מהספר.
ולי, לי לוקח עוד 3 שניות, ואני גומר, ככה .  

 אחרי שאני יורד ממנה, ונשכב מתנשם לידה, היא טורחת להסתכל עלי,
מחייכת ואומרת.
כל פעם שנדמה לי שהגעת לשיא העליבות והפאטתיות, אתה מגלה לי שיש לך שיא חדש.

וחוזרת לקרוא מתעלמת ממני לגמרי.    

מנוחת שבת בצהרים.

אנחנו יושבים ליד השולחן במטבח, על הכסאות מטבח, הפשוטים האלו. אני יושב, היא יושבת על הרגלים שלי.

אנחנו ערומים, היא אוהבת ערום, הערום מאד משחרר אותה. אנחנו צמודים, גוף לגוף.  

היא אומרת " בוא נחזור עוד פעם אחת, ביחד, טוב?" ומצביעה על הזין שלי למטה, שנעול בחגורת צניעות, ואומרת "מה זה ?" ואני עונה לה,

יודע מה בא ולאן זה הולך, ומנסה להשמע הכי מינורי ואגבי שאפשר. . . . . 

זה זין קטן מידי עלוב מידי פאטתי וחסר שימוש.

היא ממשיכה "ולכן ?" ואני עונה לה, לכן אין לך שימוש בו ואין לך מה לעשות בו .

והיא מחייכת ושמחה, בפעם המאה.

"יופי באקט, ולכן ?" ואני עונה...

ולכן מישהו חייב לזיין בבית הזה, והמישהו הזה זו את.

" יפה באקט, ואת מי ואיך אני מזיינת, באקט ?" ואני עונה לה, מובך כולי, בפעם המאה, אותי , אותי בתחת את מזיינת .  

והיא כולה שמחה ומאושרת, נצמדת אלי, גוף לגוף, מחבקת אותי, ואומרת לי.

אתה כזה גבר נהדר באקט, באמת שאתה גבר נהדר.

אתה פשוט רק צריך להיות במקום שנכון לך ושמתאים לך, ואז אין איתך בעיות בכלל.  

ואז היא קמה ממני, מצביעה לכיוון הריצפה באמצע המטבח, ואומרת, 

רד פה על 4, עם הפרצוף על הרצפה תחת גבוה באוויר, ותפתח חזק את התחת עם הידיים, חזק חזק ,

תראה לי איפה אני מזיינת, תראה לי את התחת ששייך לי.  

אני יורד על 4, ומראה לה, מפסק חזק. היא מסתכלת רגע, שותה מהקפה שלה קצת,

ואומרת, תשאר ככה קצת, זה יפה כל כך לראות אותך ככה, תשאר, תתרגל לזה שאני מסתכלת ככה על החור הפעור שלך.  

אני מגניב מבט אליה, בלי שהיא תשים לב, והיא באמת שמחה ומאושרת.  

והשיחה הזו, השיחה הזו בנינו שבה היא שואלת ואני עונה לה ככה, חוזרת שוב ושוב כמו תקליט מקולקל, בלי סוף.

שוב ושוב, ושוטפת לי את המוח, עוד טיפה ועוד טיפה ועוד קצת ועוד קצת שותפת לי את המוח.

אני יודע שהיא מתכוונת לזה. לשטוף לי את המוח.

ואני לא מוצא בי שום חשק להתנגד לזה.

במקום, אני מתמכר לזה.

  הבאקט שלה.

כל בוקר. כל בוקר.

אני מתעורר, נכנס למייל, וחוטף לכל היום, עוד לפני הקפה של הבוקר.

אלו רק דוגמיות קטנות, למה שמחכה לי במייל כל בוקר.

*
אני אגיד לך מה. משהו נרגע אצלי בכל מה שקשור אלינו. לזוגיות. משהו מונח לי. מתאים לי.
אז נכון שלא יכול להיות ביננו רק קטע בדסמי. אנחנו נראה סרט יחד.
או יותר נכון אני אראה סרט, והפרצוף שלך יהיה מתחת לתחת הלבן והסקסי שלי, זה לראות סרט יחד.
תסניף.תלקק, תתחנן לנשום. אין לי תוכנית. יש לי חשק והמון חרמנות להשפיל אותך עד כאב. עד מעבר לכאב.
עד שלא תוכל יותר. עד שתגיד תשמעי לולה, את גדולה עלי. תרתי משמע:).
בא לי עלינו בקטע הזה. בא לי.

כרגע. הרעיון הוא שאגיע ואתה לא תגמור שלושה ארבעה ימים לפני שאני מגיעה. תהיה נעול בחגורת צניעות.
אתה תהיה מוכן לי. פעור. תרחיב את החור תחת שלך. שהרקטום שלך יקבל את הסטראפון העבה שלי.  😄
שאוכל לזיין אותך באמת. במהירות. בתנועות קצרות ומהירות, אתה יודע איך, כמו שאני אוהבת. אתה תתחנן לגמירה. מבטיחה לך.
אבל אתה לא תגמור. גם את זה אני מבטיחה לך.

*

משהו קרה למייל של באקט. זה לא שולח מה שאני כותבת לו. תסדר את זה.
כתבתי שהיום אני משחררת לך אויר כי אני עסוקה בדברים חשובים יותר מהחור תחת והזין הקטן שלך , וממך באופן כללי.
אבל. ויש פה אבל. אתה תתנהג יפה. בלי שטויות בלי דרמות. יום נפלא דלי שתן קטן שלי. :)

*

התעוררת מוקדם. מה קורה עם הרקטום? עדיין מדמם ??

תיקח את בחגורת צניעות שלך ותרגיל את הזין המדלדל שלך להיות נעול. תהנה מהיום שלך.

*

ואלו רק דוגמיות קטנות.

אתה קם בבוקר, מרים את הראש, ומיד חוטף בעיטה לפנים.

ככה זה איתה.