אני חושבת שכבר קראתי לך בבלוג הזה ככה.. התמכרות..
התמכרות , כשמה כן היא.
תמיד עשיתי הבדלה מאוד ברורה בין התמכרות שהיא חיובית לבין התמכרות שכבר גובלת באסון.
למשל, אם תיקחו התמכרות לשוקולד, זו התמכרות חיובית...
ידוע שהשוקולד עושה מצב רוח טוב, ממש כמו שופינג. ידוע גם שהוא שווה ערך לאורגזמה.. ובאופן כללי פשוט לא בא לי להפסיק לאכול ממנו.
התמכרות שהיא מסוכנת, היא התמכרות שאולי באיזשהו שלב תעשה לי לא טוב ...
שנה שלמה, ביססתי את ההתמכרות שלי כלפיך, באובססיביות יתרה.
כל טיפה של תשומת לב נאגרה ונאספה, כל ליטוף שיער, כל נשיקה, וכל טפיחה על התחת.
ארגנתי לעצמי אחלה התמכרות. התמכרות אליך..
הריח שלך, למרות שכבר עבר שבוע, עדיין באפי.
מכיר את זה שהגוף מתחיל לקרוס בשעת משבר? אז משבוע שעבר תחושת המחנק לא עוזבת אותי... משתעלת, ומרגישה שעוד רגע קופצת לה החוצה הריאה.
מידי פעם מציצה לעבר התמונות שלנו, מסתכלת על כל מה שחווינו יחד, ומבינה...
מההתמכרות הזאת אני כנראה לא אגמל.. וזה לא כי אני לא יכולה, אלא כי אני לא באמת רוצה .
כולם מסביב אומרים לי, הכל זה גורל בחיים, אם זה צריך לקרות, זה יקרה...
מה אני אומרת? שהגורל הוא סתם תירוץ, לאנשים שלא יודעים לקחת את העיניינים לידיים שלהם, ומשאירים את הבחירה ליד המקרה.
אני פה.