מאז נפל הפור על מערכת יחסים מבוססת שליטה, נטולת זוגיות, חשבה ענבל שתוכל לעמוד בזה. ככה זה נשים, מתאהבות בגברים דרך האוזניים. מספיק שגבר מחמיא להן, וגורם להן להרגיש טוב עם עצמן, הן נשבות בקסמיהם, ומוכנות ללכת עבורם עד קצה העולם.
ענבל ראתה בדור, משהו שלא ראתה בהרבה טובים ואחרים שהיו לפניו.
כשאומרים על מישהו שהפה שלו מפיק מרגליות, לא הכירו כנראה את דור. הוא הצליח לגעת לה בנפש. כל פעם שהיה מסתכל לה עמוק בעיניים ואומר לה שהיא שייכת רק לו, ושהיא הכלבה שלו, הלב שלה היה מתרחב עוד קצת, ונותן לחום הגוף לעלות עד שהמרחק הפך להיות לבלתי אפשרי.
כל איסורי הנגיעה האלו בפומבי הפכו להיות קשים יותר ויותר, הדיסוננס המטורף בין הקשר הפיזי, המיני, הרגשי, המנטלי שהיה בחדרי חדרים, לבין הקור המנפץ בחוץ שהפך את המוח לעיסה.
"יואו, איזה לילה מטורף זה היה.. אני בקושי יכולה לזוז" מלמלה לעצמה ענבל, בקול שברירי בבוקר יום שישי, בזמן שהיא מועכת את הפרצוף שלה על כרית שמוצפת בריח שלו...
שוכבת מחויכת במיטה, יודעת שהוא כבר הלך לעבודה וצפוי לחזור לקראת הצהריים.
לא רבות הן הפעמים בהן דור הולך לעבודה ביום שישי, אבל כשצריך, הוא יהיה הראשון להתייצב.
ממשיכה לשכב על המיטה, ולחשוב על הבוקר, כשהוא חדר לתוכה במהירות, רק כדי להרגיש את הכוס ההדוק והחם שלה שוב. הוא מודע למשיכה החייתית הזאת, הוא מבין שמשהו שם מעבר לנורמלי, כאילו שהמבנה הפיזיולוגי של הזין שלו, תפור בדיוק למידותיה שלה. בכל דקה שהיא נמצאת לידו, עומד לו עליה. וכשהיא לא לידו, עומד לו עליה מרוב מחשבות על מה שיעשה לה.
הוא אמר לה שהגוף שייך לו, והנפש לה..
11:02
-" צריכה לתקן אותך על השטות שאמרת בסקס בבוקר..
שהגוף הזה שלך, והשאר שלי ...
טעות חמורה..
הכל שלך ... בעיקר הבפנים"
זה השלב שבו הכול החל להתדרדר. ההבנה, שהיא נמצאת קצת יותר מידי עמוק, קצת יותר מידי בפנים, קצת יותר מידי שלו.
רבות הן הפעמים בהן ענבל לא הקשיבה לאינטואיציה שלה, והלכה עם המוח ועם מה שהלב אומר, והייתה מוכנה להילחם בהרים וגבעות רק כדי להשיג את המטרה שלה
מסתורי המוח שלנו, ככל שאתה עובד עליו יותר, ככה הוא משכנע אותך שמה שהוא חושב זה הדבר הכי נכון, או בשפה עממית, fake it until you make it. מאות סדנאות וקורסים שבאים ללמד אותך, שמוח הוא רק כלי, שמוח הוא רק שריר, וככל שתדאג לאמן אותו יותר כך תוכל לשלוט בו בצורה אופטימלית.
לא סתם אנשים תמיד אומרים, שהכול בראש, שמחשבה יוצרת מציאות.
מה בעצם קורה, כשאתה מבין שהמציאות בה אתה חי, היא רק תוצר של האופי והמחשבות שלנו, שאין להן בהכרח הלימה למה שקורה בפועל?!
-"אני למדתי, שלפעמים אנחנו נלחמים על דברים שבסופו של דבר אנחנו מגלים שזה בכלל לא היה שווה, והדבר היחידי שעשה את זה שווה זה העניין שנלחמנו וניצחנו. ".. אומרת לעצמה ענבל בקול שמנסה לתת לגיטימציה לשטויות שהיא עושה.
מה שייחד את דור, לעומת שאר הגברים שהיו בחייה, זה העומק שלו. היכולת שלו לחדור פנימה לתוך הנפש שלה, לפשפש שם קצת, ולהבין...
יותר מהכול, יש ביניהם חיבור מנטלי, אמון, בטחון, ואלו יכולים להיווצר רק כאשר מישהו נוגע בך וזה אמיתי.
מעטים הם הגברים שהצליחו להבין ולנתח את המורכבות והעומקים של היצור הזה שנקרא ענבל, על כל רבדיה ושכבותיה, אבל אלו שכן צלחו, זכו לגלות ולקבל אוצר.
אחד הדברים שענבל טוענת בנחרצות על עצמה, הוא שהיא old soul, כזו שעברה כמה וכמה גלגולים, וצברה ניסיון של מאות שנים, עד שהגיעה לדמותה הנוכחית.
