אז מה על ראשי הערב אתם שואלים?
ובכן, צר לי לאכז את כל שוחרי הסקס והזימה (למרות שאתם אנשים מבורכים, אני אחת מכם, מבטיחה!) אך זהו בלוג בעיקר על הגיגיי נפש שליש ממורמרמרת בשעות לא שעות. אז הלילה, אספר לכם את סיפור השעון, או הלא הוא הסיפור- למה להכיר בחור פה בכלוב זה... ובכן איך לומר זאת בעדינות, באסה. אבל מסוג הפצא שאתה עדין ממשיך לחטט בו בתמימות של ילד... אבל בכל זאת לסיפור.
היה לי איזה מפגש מעניין עם בחור, נקרא לו מר איקס, ומר איקס הוא היה מן דייט נחמד לערב. למרות שזהו מפגש ראשון אני בחורה ספונטנית ורומנטית והצלחתי לארגן במיוחד לכבודנו! סוויטת פאר באחד המלונות בעיר. הערב עבר נפלא, הרי כיצד לא כשיש לך מרפסת בג'קוזי שמשקיפה על כל תל אביב.
אך בבוקר למחרת גילה אביר איקס כי שכח הוא את השעון המלכותי על דלפק סוויטתי (הלא היא השידה).
בבוקר כשקמתי הפוכה מליל הוללות לבדי בחדר, הודעה אחת ביצבצה על מסכי, אחת כזו שמתארת את הלילה המדהים שהיה ואת היותי הדבר הנפלא בותר שאלוהים ברא (כן, כן אני יודעת 😄 ובנוסף בהערת שוליים בקשה, לאסוף עימי את השעון המלכותי.
אט אט עברו להם שבועיים ומשהו במספר ומר איקס, אשר עד כה לא נשמע ולא נראה, לפתע (*תיפוף מהיר דרטמטי*) זועם עליי ובגידופים טוען כי "אני!" לקחתי וחמדתי וגזלתי בכל עבירות התורה הנ"ל את שעונו המלכותי....
תארו לעצמכם. איזו בושה, אני צריכה ממך משהו אדוני היקר? ועוד שעון מטופש. מיותר לציין שהוא גם איים והציע לעשות לחיי דברים לא נעימים... והכל, בגלל השעון המלכותי.
אז מה אני עשיתי אתם שואלים?
מה שמר איקס לא תרח לעשות... חזרתי למלון ומצאתי את האבידה שלו.
ככה זה גברים, נותנים לך לילה ואחרי זה מתנהגים כאילו תרצחי להם גם את האמא.
עצוב בנות, עצוב מאוד...
לילה טוב סוטים וסוטות אהובים שלי!
נשיקות.
דר. נ.
