אינני יודעת אם ישנן נשים אשר מעיינות פה מדי פעם בבלוג שלי, אך אם אתן פה ידעו אותי :)
אז לשאלה הנצחית כמעט... האם באמת עדיף כלום מכמעט? תגידו לי אתם.
כלום לא יחבק אותך בלילה או ירד לך עד שתרדמי... זה בטוח
אבל כמעט... כמעט הוא רק כמעט....
כמעט הוא הבחור המקסים עם הזין הענק שאף פעם לא עומד לא...
כמעט זה הדייט הכי נפלא בעולם עד שהוא מחזיר אותך על מונית הביתה על חשבונך....
כמעט זה כל אחד ואחת שמדברים את הדיבור אך לא הולכים את הבדרך...
אמאל'ה! כמה הבטחות ריקות יכולים אנשים לזרוק באוויר! אני אומרת לכם שאם סיפורי פינוקיו היו אמיתיים כל גבר שאני מכירה היה מסתובב עם אף באורך הגלות. למעשה זה יהיה כל כך שכיח שהם עוד איכשהו יצליחו להפוך את זה לאופנה מצליחה "האף הכי גדול- בואי ואראה לך מה זה" :)
אז הנה אני פה, בגיל 28, מרגישה כאילו אני בחדר הבנוי קירות אוויר שלאט מתפוגג ואני נשארת, עם מה שהיה לי מההתחלה בעצם, עם הזין ביד... או ליתר דיוק כלום.
את הסיפור המורכב שלי לא אגולל הפעם, אך למה לי (לא) להיאחז במירמור. הרי הוא בחינם.
אז הנה להיום, אני מתמרמרת גאה!
אבל השאלה מה אתם חושבים? האם באמת עדיף כלום מכמעט?!
אוהבת אתכם סוטים שלי,
דר.נסטיה
