Very Sexy

"חודש בלי כלום זה מלא..." 

"מה נראה לך, חודש בלי סקס ובלי דייטים ועניינים, מה השתגעת?!"

אז זהו רק חלק (מעודן) מהתגובות שקיבלתי לאחרונה מסובביי.

אז סובביי היקרים, הרשו לי לומר לכם/ן- כן!! אילו כל אחד ואחת מכם היה במקומי עכשיו, בנעליי, לא רק שהייתם פוסקים לחודש, הייתם פוסקים עד סוף המאה לפחות!

הרשו לי להביא בפניכם דוגמא אמיתית מחיי לאחרונה:

לפני כערב קל, נתתי הזמנות לידיד (ידיד!) שהכרתי פה באתר, להיפגש על בירה בערב סוכות כיוון שהייתי בבית הוריי ומשועממת. כמובן שמההתחלה הבהרתי כי מדובר בידידות ותו לא, הבה ואני ארסק כל קו מחשב וציפיות שפוטנציאלית יכלו להיווצר ולשים אותי במקום, ובכן, לא כלכך נח.

בדיוק כרבע שעה לאחר השיחה בהודעות בה החלטנו להיפגש, חזרתי אליו ואמרתי שאני אחזור לת"א הערב בסוף ואולי נדחה להזדמנות אחרת. הבחור היה נשמע מאוד מבואס אז הצעתי שכשאחזור לת"א אדבר איתו אם אהיה רעבה.

נרדמתי.

בבוקר למחרת התועררתי ל22 הודעות(!) של "זונה" "לכלוך" "יא חתיכת זבל, שרמוטה" "אני אפרסם את התמונה שלך בכלוב ואספר לכולם בדיוק מה עשית לי" 

מה עשיתי לו??

שלחתי לו הודעה בבוקר שנרדמתי אבל כנראה טוב שכך, כי הבן אדם פסיכופט.

האם אני צריכה עוד סימנים משמיים שהכרויות זה לא בשבילי, אם הייתי נפגשת איתו עוד הייתי מסיימתת בפרדס חשוך...

 אני אומרת לכם, פאקינג פסיכופטים צריכים ללבוש שלט הזהרה גדול ומהלך זה צריך להיות מהוגן בחוק!

היום... היום, היום קיבלתי חום!

לא באמת, אבל למה לא, רק זה חסר להשלים תמונה די שחורה ועגומה.

חזרתי היום לבית שחלקתי עם ארוסי לשעבר, לקחת את הדברים האחרונים מהוילה. ובעודי פוסעת בין עצי הזית, שיחי הורדים שכלכך טיפחתי ועכשיו נבולים, וכל מיני הטובין שגדלו להם בגינה, הם חזרו להיות עפר ואפר, מאוד סימבולי לאיך שאני מרגישה בפנים.

אז עכשיו משאספתי את שארית דבריי, ביחד עם מה שהיה ונאלצתי להשאיר מאחור, הישר לתל אביב! לדירה המרווחת במרכז העיר שהכי גורמת לך לברוח פנימה מהכאב ולשכוח כמו טקילה זולה. אבל אין, אין אין אין על תל אביב.

אפרופו קריפי סטוקרס, החלטתי במודע ובמכוון, לקחת פסק זמן של מינימום חודש אם לא יותר, מכל מה שקשור לדייטינג שמייטינג (אפילו סקס! אוי ווי!).

נמאס לי שנופלים עליי רק מוזרים והזויים, עדיף כבר לא לצאת מהבית.

Dear Ex, 

Contrary to what you think or believe, I have done nothing to intentionally hurt you. Even though you left the way you did and it hurt me very much, it still does. But don't think twice it's alright.

I have no wish to hold on to you, I let you go some time ago at the temple at burning man this year, and with the temple's burn, so did everything we shared, as well as anything I might have had left in my heart for you. I am not saying this in order to hurt you, I just want to reassure you that the reality you are wishing for is the same objective for me.  

I wish you no harm, it is funny you say I think the worst of you, I imagine it is quite mutual. I have no meaning of asking how and why, I imagine it is all misconstrued events vilifying me, one day you will see clearly. That time is not now. I am so pure of heart you have no idea or knowledge, the way things turned and what you say assert you never did know my heart. But again, don't think twice it's alright.  

And as for the future, I wish we give each other peace and space mutually, for there is nothing I want to do more than to go happily about my life. We are involved in the same community, so let us agree to keep cordial without any unnecessary interaction.Regardless if you believe me or nor, it is a task easy for me to perform.  

I have no wish in ever speaking of our past and what happened, it is something I buried and let go, and have no interest in.

Again, goodbye is too good of a word, so I'll just say fare thee well.  And please, no guilt trip, not even a little, I mean it with all my heart, everything happened as it was supposed to and for a reason.

Anastasia

פשפשון,

אני לא מחפשת כפרה או ההסברים להם אני ראויה, או אפילו ליצור איתך קשר שוב אי פעם.
עם זאת אני חייב כמה מילים אחרונות שאני אף פעם לא קיבלתי את האדיבות להביע, מספר דברים אחרונים...

האמת היא, שאני מרחמת עליך, כי כאשר אתה באמת תבין עד כמה גרוע אתה התייחסת אליי אתה לא תוכל לחיות בשלום עם עצמך. אתה מוג לב ופחדן.

אתה היית החבר הכי טוב שלי, קרוב אליי יותר מהנשימה הבאה שלי.
אף פעם לא הצלחתי להבין איך במהירות ובקלות אתה התרחקת ממני, ובכן לא רק ממני, כי זה לא באמת עליי יותר.

אבל אתה הסתכל לי בעיניים והבטחת לי, לאהבת חייך, בפני ההורים שלנו והמשפחות שלנו שנחיה יחד ונואהב עוד שנים רבות. וברגע, רגע אחד, זה כאילו כלא קרה מעולם.
איך ברגע הפכתי מהאהובה ביותר בלבך לשנואה ומאוסה ביותר ?!

אתה חזרת למה שידעת, כל כך רחוק ומרוחק מכל מה שאי פעם עברנו יחד.

אתה אמרת לי שאתה "גבר טוב", גבר טוב אמיתי לא צריך להגיד שום דבר, אולי בעצם ניסית לשכנע את עצמך...

אני שמחה אך שהדברים קרו כפי שהם, אני לא איתך לכל החיים שלי.
ובכך, אני עם ראשי זקוף ודמעותיי יבשות אמשיך לי בלי הבחור שלי.

אז תודה והיה שלום, כי להתראות- זו מילה טובה מדי.

נסטיה

החיים הם זונה מלוכלכת, ואם הייתי יכולה הייתי מכבה עליה סיגריות כל היום.

כשחזרתי לישראל מברנינגמן השנה שידרגתי את הכרטיס טיסה חזרה ארצה למחלקת עסקים, ממש במקרה וברגע האחרון, ובטיסה לישראל, את מי פגשתי יושב לו שתי שורות לפני ממש בנוחות בדרך שלי לשירותים על טיסה של 10 שעות.... הלא הוא פטריק.

כשלראשונה ראיתי את פטריק, הוא ישב בכסא שלו, כבר כמה שעות לתוך הטיסה, עם המשענת עדין במצב אנכי קורא ספר משעמם על תעשייה ופסי ייצור. פטריק היה נראה בחור המנסה בפשטות של ילד להיות מחוייט, בלונדיני, פנים מרובעות, עיניי תכלת אוקיאנוס ומרום ו... עגיל בשפה. מיד הבנתי שיש משהו בבן אדם הזה איזה מן  "je ne sais quoi" שאיני יכולה לסביר, אך אני רוצה להתקרב אליו.

בדרכי חזרה למושב, עצרתי לידו לשאול על הספר (הסופר משעמם) שהוא קורא, עם משפט פתיחה שלא היה מביך אף בחורה ישראלית גאה ומשם החלה ההרפתקאה הקטנה שלי.

פטריק היה ילד כזה טוב עם פוטנציאל להיות ילד כלכך רע, ראיתי את זה בוער בעיניים שלו, על כן כבר שם על הטיסה החלטתי שויהיא מה, אני עוד אראה קצת עולם (תרתי משמע גם את ישראל) לבחור הזה, אני רוצה להגיע לעומק.

כעבור יום פטריק כבר התקשר אליי והציע שנבלה את הימים שיש לו לפני תחילת העבודה יחד (הוא הגיע לנסיעת  עסקים  קצרה).

ביום הראשון שנפגשנו, או איחר כמעט בשעה, וכשויתרתי והלכתי נתקלתי בו בדרך חזור. הוא מאוד שמח שמצא אותי ואמר שהסתובב בשעה האחרונה בניסיון למצוא את המקום.

טוב את שאר הפרטים על הדייטים שלנו אני אחסוך, כי אני די בן אדם של תכלס.

אז מה כלכך מושלם בפטריק?

פטריק פטריק, הבלונדיני בעל עיניי התכלת ועגיל על השפה המושלמת בעולם.... מקסים, מפרגן, מצחיק, תואר שני בהנדסת מכונות (אני פריקית של מהנדסים, אין דבר שעושה לי אתה זה כמו גבר שמבין איך דברים עובדים ויודע לתקן אותם :)

נסענו ביום השני לכותל, שם במהלך טיול במערות הכותל השתובבנו בחדרים ופינות כשברחנו קצרות מקבוצת הסיור המודרך שלנו. אילו זכרונות יפים...

אבל בנוסף להכל, לפטריק יש גם את הזין הכי ענק שבחיים שלי ראיתי, אני רצינית, זה פשוט כמעט כמו בקבוק קולה, מטורף!

אז כמובן שהוא חייב להיות הגבר המושלם מכף רגל ועד ראש. ג'נטלמן מפנק עד השערה האחרונה בראש היפה הזה שלו, אך גם... גר בחצי השני של העולם.

ועם כל הרצון הטוב (והיה המון רצון טוב) זה לא ישים (מבחינת שנינו)

אוף אתך גורל!

אתה עד שמצאתי בדיוק את מה שחיפשתי תקעתי לי אחת והפכת את העניין ללא ישים. גורל אתה זונה מלוכלכת, אם היית העבד שלי, הייתי שולחת אותך הביתה מוכה ודומע!

עוד סיפור ללא מוסר השכל, רק מרמור? לא יודעת תגידו לי... רק לא כולם בוות אחת.

אוהבת אתכם סוטים שלי,

דר.נסטיה

אינני יודעת אם ישנן נשים אשר מעיינות פה מדי פעם בבלוג שלי, אך אם אתן פה ידעו אותי :)

אז לשאלה הנצחית כמעט... האם באמת עדיף כלום מכמעט? תגידו לי אתם.

כלום לא יחבק אותך בלילה או ירד לך עד שתרדמי... זה בטוח

אבל כמעט... כמעט הוא רק כמעט....

כמעט הוא הבחור המקסים עם הזין הענק שאף פעם לא עומד לא...

כמעט זה הדייט הכי נפלא בעולם עד שהוא מחזיר אותך על מונית הביתה על חשבונך....

כמעט זה כל אחד ואחת שמדברים את הדיבור אך לא הולכים את הבדרך...

אמאל'ה! כמה הבטחות ריקות  יכולים אנשים לזרוק באוויר! אני אומרת לכם שאם סיפורי פינוקיו היו אמיתיים כל גבר שאני מכירה היה מסתובב עם אף באורך הגלות. למעשה זה יהיה כל כך שכיח שהם עוד איכשהו יצליחו להפוך את זה לאופנה מצליחה "האף הכי גדול- בואי ואראה לך מה זה" :)

אז הנה אני פה, בגיל 28, מרגישה כאילו אני בחדר הבנוי קירות אוויר שלאט מתפוגג ואני נשארת, עם מה שהיה לי מההתחלה בעצם, עם הזין ביד... או ליתר דיוק כלום.

את הסיפור המורכב שלי לא אגולל הפעם, אך למה לי (לא) להיאחז במירמור. הרי הוא בחינם.

אז הנה להיום, אני מתמרמרת גאה!

אבל השאלה מה אתם חושבים? האם באמת עדיף כלום מכמעט?!

אוהבת אתכם סוטים שלי,

דר.נסטיה

אז מה על ראשי הערב אתם שואלים?

ובכן, צר לי לאכז את כל שוחרי הסקס והזימה (למרות שאתם אנשים מבורכים, אני אחת מכם, מבטיחה!) אך זהו בלוג בעיקר על הגיגיי נפש שליש ממורמרמרת בשעות לא שעות. אז הלילה, אספר לכם את סיפור השעון, או הלא הוא הסיפור- למה להכיר בחור פה בכלוב זה... ובכן איך לומר זאת בעדינות, באסה. אבל מסוג הפצא שאתה עדין ממשיך לחטט בו בתמימות של ילד... אבל בכל זאת לסיפור.

היה לי איזה מפגש מעניין עם בחור, נקרא לו מר איקס, ומר איקס הוא היה מן דייט נחמד לערב. למרות שזהו מפגש ראשון אני בחורה ספונטנית ורומנטית והצלחתי לארגן במיוחד לכבודנו! סוויטת פאר באחד המלונות בעיר. הערב עבר נפלא, הרי כיצד לא כשיש לך מרפסת בג'קוזי שמשקיפה על כל תל אביב. 

אך בבוקר למחרת גילה אביר איקס כי שכח הוא את השעון המלכותי על דלפק סוויטתי (הלא היא השידה).

בבוקר כשקמתי הפוכה מליל הוללות לבדי בחדר, הודעה אחת ביצבצה על מסכי, אחת כזו שמתארת את הלילה המדהים שהיה ואת היותי הדבר הנפלא בותר שאלוהים ברא (כן, כן אני יודעת 😄 ובנוסף בהערת שוליים בקשה, לאסוף עימי את השעון המלכותי.

אט אט עברו להם שבועיים ומשהו במספר ומר איקס, אשר עד כה לא נשמע ולא נראה, לפתע (*תיפוף מהיר דרטמטי*) זועם עליי ובגידופים טוען כי "אני!" לקחתי וחמדתי וגזלתי בכל עבירות התורה הנ"ל את שעונו המלכותי....

תארו לעצמכם. איזו בושה, אני צריכה ממך משהו אדוני היקר? ועוד שעון מטופש. מיותר לציין שהוא גם איים והציע לעשות לחיי דברים לא נעימים... והכל, בגלל השעון המלכותי.

אז מה אני עשיתי אתם שואלים?

מה שמר איקס לא תרח לעשות... חזרתי למלון ומצאתי את האבידה שלו.

ככה זה גברים, נותנים לך לילה ואחרי זה מתנהגים כאילו תרצחי להם גם את האמא.

עצוב בנות, עצוב מאוד...

לילה טוב סוטים וסוטות אהובים שלי!

נשיקות.

דר. נ.