הי
- שלום, מי אתה?
אתה יודע מי אני.
- איפה אני?
אתה יודע איפה אתה.
- אם ככה למה אני לא מזהה אותך ואיפה אני?
ואם אני אומרלך שזאת לא הפעם הראשונה שהאני מנהל את הדיאלוג הזה.
- אז אני אומר לך שאני חולם.
אני לא חולם, אתה חולם.
- אז אתה זה אני!
לא, אני זה אתה.
- אם ככה אז אני החלום ואתה החולם.
לא ממש כי אני לא חולם רק אתה.
-אז למה כל הבלה בלה?
זה נורא מעניין כי אתה משתנה ושונה משעה לשעה.
-משעה לשעה?
זה פשוט מתחרז ולא ממש משנה אם אכן משעה לשעה או שנה לשנה או חיים לחיים או שנייה לשנייה, בשבילך יש עכשיו ואני יש תמיד.
- אם אני יש תמיד ואתה הוא עכשיו איך אפשר להבין בשביל מה השיחה?
להבין בשביל מה? די תמשיך זה מצחיק.
זה ניסוי מתמשך של אני בעכשיו, האבסורד הוא ענק מימדים ומרחב.
אני פה כל הזמן כל מרחב כל מימד ואתה רק עכשיו.
- ובכל זאת כרגע יש אני ואתה? יש אכן חלוקה בין אתה ואני?
יש הרבה חלוקות כמעט אין סופיות ובכל זאת תמיד יש אני באתה.
- איך אפשר לעשות חלוקת הבנה בין עכשיו ותמיד זה נורא מבלבל?!
מבלבל בשביל מי ואת מי מבדר והרי אתה מבין את אני מעולה.
לא תמיד זה היה כך ולא תמיד יהיה ואת זה אתה גם מבין.
ברמה אינסטנקטיבית, רגשית, תחושתית אתה יודע שאני הוא תמיד.
- אכן אתה מבין על מה אני מדבר וזה מתחיל להצחיק גם אותי.
לפני 10 שנים. 18 במרץ 2014 בשעה 18:55