אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים ומחשבות

בעקבות עידוד והשראה מידידה כאן החלטתי לפרסם סיפורים שכתבתי.
אני מזהיר מראש חלק מהדברים כאן הם בשפת האם שלי אנגלית אז לא להתלונן על הקושי
לפני 8 חודשים. חמישי, 31 בינואר 2019, בשעה 13:03

אני קורא פוסטים של אנשים ומקבל את הרושם שכולם חושבים שהעיקר בבדסמ זה כאב והמטרה של שוט(במיוחד פלוגר) זה להכאיב וזו טעות בסיסית ועמוקה.
בדסמ לא רק על כאב וזאת אני מקווה שכולם יודעים. זה על תיאום ציפיות העברת כוח . ועל זה אני לא רוצה לדבר . אני רוצה לדבר על כאב בכללי ועל הצלפות/ספאנקינג בפרט.
יש בבדסמ 2 תחומים או play שונים לגמרי במהותם שהאקט של הצלפות וספאנקים נופלים תחתם:
1) impact play
2)pain play
שניהם מגיעים ממקומות ופטישים כול כך שונים שאפילו שהאקט לכאורה אותו אקט (הצלפה עם שוט או ספאנק) באמת בעייתי להשוות בניהם.

משחק כאב (pain play) : זה הפטיש של סאדו מאזוכיזם זה המשחק לאנשים שנהנים מינית להכאיב או לסבול כאב (לא להכיל לסבול) . במשחק הזה לא חשוב איך מכאיבים זה לא משנה שוט, סטירה, קרש עץ, אגרוף, שריטות, מחטים, קשירות סטרס, מצבטי פיטמות, אטבים ועוד ועוד... לא חשוב במשחקי כאב הדרך אלא הכאב הדגש הוא תמיד הכאב . כמה חזק מצליפים כמה חזק זה כואב כמה סבל אפשר לגרום שממנו הסאדיסט והמאזוכיסט נהנים. אז במשחקים כאלו נפוץ לראות הצלפות בעוצמות גבוהות לרוב עם התמקדות על איזור אחד הדגש הוא על הסימנים על הפציעה(סימנים זה פצע ושטף דם לכול דבר שלא תחשבו אחרת) ומקור ההנאה הוא מהכאב והסבל.
חשוב לי להדגיש שיש גם סאבים שמשחקים במשחקי כאב לא ממקום של מאזוכיזם אלא ממקום של הכלה של הסאדיזם של הדום. הם האלו שנהנים מהגאווה של הדום כשהם עומדים ומכילים את הכאב שהוא מעניק להם . או שיכולים לספוג את המכות והם יתגאו בסימנים והפצעים כהוכחה ליכולת הכלה שלהם ולשליטה של הדום עליהם. אבל בשונה ממאזוכיסטים הם לא נהנים מהסבל או הכאב אלא מההתמסרות לדום וסיפוק הצורך שלו להכאיב. ומהגאווה של הדום אחרי הסבל כשהכילו הכול ועמדו במשימה . לכן הפרדתי אותם מהפטיש סאדו/מאזו למרות שכן נהנים מסשנים שיש בהם משחקי כאב.

משחקי אימפאקט (impact play) :
זה תחום שפחות רואה אותו בארץ שמתעסקים בו בצורה מודעת(למרות שהרבה עושים זאת ללא ידיעה ) הרבה מתבלבלים בינו לבין משחקי כאב בגלל השימוש בשוט ונתינת מכות אבל הוא שונה מהותית ממשחקי כאב .
משחקי אימפאקט מגיע לא מהפטיש של סאדו/מאזו אלא בכלל מתחום הספייס ושינוי מצב תודעה . כאן הדגש הוא לא על הכאב אלא על המכה עצמה, המיקום שלה, העוצמה שלה, הקצב של המכות והכלי שנותן את המכות. משחקי אימפאקט זה השימוש במכות שטוחות/הצלפות/ספאנקים (ולא שום צורה אחרת ) לגרום לתחושת ריחוף , טראנס וסימום טיבעי בעזרת הורמונים שהמוח משחרר בצורה טיבעית כתגובה למכות . מה שגורם לשינוי מצב תודעה וכניסה לספייס פיזי (זו לא הדרך היחידה להיכנס לספייס פיזי אבל זו המטרה של משחקי אימפאקט). כשמדברים או קוראים על איך הצלפות משחררות דופומין ולכן נהנים מכאב בסקס וכו' הכוונה כאן לא לסאדו/מאזו או משחקי כאב אלא למשחקי אימפאקט.
במשחקי אימפאקט לא חשוב הכאב או הסבל של הסאב . מה שחשוב זו התחושה של המכות על איזורים מסויימים בקצב ועוצמה קבועה (זה יכול להיות אפילו נעים ומלטף ובכלל לא מכאיב) ואז השינוי פתאומי בקצב והעוצמה גורמים לשיחרור דופומין, אנדרנלין, אוקסיקוטן וסראטונין על פי הגברת העוצמה והקצב או הפחתת העוצמה והקצב ובכך משחקים בהורמונים במוח שמשתחררים טיבעית כהכנה לכאב (לא כתגובה לכאב) . זו אומנות של משחק בכימייה של המוח בעזרת המכות. במשחקי אימפאקט לא צריך להכאיב זה תהליך ארוך שדורש הרבה מיומנות ולמידה אבל רוב האנשים עושים טיבעית מראיית התגובה של הסאב למכות אבל המומחה ישתמש בזה לשחק במצב התודעה של הסאב בכוונה תחילה. זאת לא אומרת אבל שבמשחקי אימפאקט אין מקום לכאב יש לו מקום והוא קורה אבל זה לא הדגש ובכלל לא הכרחי.

לכן כשאתם רואים מישהו מצליף בסאב בעוצמה חלשה אין הכרח להגיד לו שיכאיב או ללמד אותו להכאיב כנראה שהוא משחק משחק אחר.
ואם הסאב לא אוהב כאב אין מה לפחד מהספאמק או השוט לא תמיד הדום רוצה להכאיב . יש כמו שקראתם תחום שלם שנותן לכם להנות מהצלפות ומכות בלי כאב.
הרבה מערבבים בין שתי המשחקים האלו אך לדעתי זה לא נכון כי זה מוריד מהעוצמה והשיא שניתן להגיע אליו מכול תחום בנפרד. שכול אקט שהדום עושה בסשן שיבין מה המטרה ומה העיקר בשבילו הכאב? או הטראנס ? וכשהדום יודע כך יכול להחליט מה הוא צריך לעשות להשיג את המטרה.

ואתם מה אתם אוהבים יותר למה מתחברים יותר? השליטה של הדום בהיי שלכם או כאב?

אןןןן​(מתחלפת){איש סודי} - מעניין מאוד ומלמד! אף פעם לא חשבתי על השליטה במצב התודעה. לעשות את זה באופן מכוון.
אצלי תמיד הכאב הוא המטרה, ואם מגיע ספייס, מה מבורך ;)
לפני 8 חודשים
Loki the trickster{Purple pho} - אני נהנה משניהם ואני אפילו נהנה מהעירבוב ביניהם גם אם לא נסכים בנושא.
זה בעיקר תלוי בתיאום ציפיות ביני לבין הנשלט/ ת שמולי. אני חושבת שאת הדוגמא הטובה ביותר שלי לסאבית שאהבה כאב לשם כאב אתה מכיר
ואילו בקשר הנוכחי האימפקט הוא הרבה יותר מהותי.
תמיד חשוב לי להגיע למקום שבו הבדסמ יותר מנטלי אבל כל אחד מגיע למקום הזה ברצועה שונה.
לפני 7 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י