"מדהים ומחרמן לראות אותך במקומך הטיבעי ..." לחשתי לך כשאת צמודה עם הפנים לדלת המשרד שלך. החצאית המחוייטת שלך מקופלת מעלה הגרביון והתחתון קרועים. החולצה פתוחה חושפת את החזיית תחרה ואת סימני הנשיכה שהטבעתי בך לפני רק כמה דקות הריר עדיין נוטף מסנטרך מאיך שזיינתי את גרונך. יד אחת מרתקת את הידיים שלך מאחורייך משאיר אותך חסרת אונים ויד שניה סביב הצוואר מקגיש את הדופק שלך את הנשימות שלך את דמך הרותח.
"כן אתה אוהב לראות אותי מסומנת ומלוכלכת ואתה בתוך התחת שלי? או כשאני על הבירכיים ומוצצת לך כנועה ושלך אפילו בעבודה? " את אומרת בהתרסה.
"לא" אני עונה עם דחיפה אחת כולי בתוכך עמוק עד הסוף ונשאר כך בפנים לא זז ממלא אותך כמעט קורע אותך .
"לא . ראיתי אותך במקומך הטיבעי כשחיכיתי בחדר ההמתנה שהמזכירה שלך תגיד לי להיכנס, כשניהלת ופקדת על האנשים במסדרון כמו מנצחת בפילהרמונית, לרראות אותך זוהרת, עוצמתית, אסרטיבית, חזקה מעל לסובבים אותך, מלכה שלי זה מקומך הטיבעי . מה שקורה עכשיו אני פשוט לוקח בעלות על מה ששלי" אמרתי עם חיוך והתחלתי לזיין מהר ובעוצמה עד להתפרקות שיכלת והתחננת אליה כול כך....
לפני 5 שנים. 16 בדצמבר 2018 בשעה 13:38