סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים ומחשבות

בעקבות עידוד והשראה מידידה כאן החלטתי לפרסם סיפורים שכתבתי.
אני מזהיר מראש חלק מהדברים כאן הם בשפת האם שלי אנגלית אז לא להתלונן על הקושי
לפני 5 חודשים. שבת, 4 במאי 2019, בשעה 18:54

אני מטייל בעיר לא גרתי כאן זמן רב אבל הרפתקאות רבות היו לי כאן .

אני הולך והזיכרונות עולים זכרונות מלאים מתיקות, תשוקה והתמסרות.

הינה החורשה שבה היא נקשרה לעץ בסופה צועקת את רוח הסערה פראית כסופה וחופשיה בחבליה כמו שלא הייתה מעולם.

ולא רחוק משם אני רואה את השדה בו אני ואחרת שחקנו בתופסת כמובן שניצחתי והפרס היה חורה האחורי בעודה מתחננת לעוד...

ממשיך בדרכי אני אוהב את ההליכה ברגל מזג האויר נעים והזיכרונות העונג המתוק.

 

הינה הכניסה לחניון התת קרקעי שפגשתי לראשונה אחת בחושך ידעתי את לחישותיה ואנחותיה לפני שיעתי פניה. 

פונה ונכנס לסימטה שם הייתי פוגש את הבת של בעל הבית כשהייתה יורדת על בירכייה בהתמסרות.

 

הזיכרונות עולים בי והריגוש ממלא אותי ובלי סיבה מתחיל לרוץ בכוונה לוקח דרך עקיפה לראות עוד .

הינה חלון המרפסת בו הזו נקשרה חשופה לעיניי כול אם רק היו מרימים מבט ... ושם המלון שבו נפגשתי עם הזו כשלבדו שניהם להיחשף בעירום נפשי אחד מול השני בהנחייתי.

אני מגביר את הקצב ושם הפארק והשיחים שהייתי נפגש כול שישי עם אחת משתיק אותה  בזמן שמשפחתה עשו פיקניק מסורתי ליד.

 

ושם הבית ספר שבו המורה הפכה לתלמידה מצטיינת ....

השמש שוקעת מאחורי ואני מגיע לחלק העתיק של העיר שם הסימטאות שהובלתי אחת חסודה כמו כלבה במערומיה עם רצועה וקולר . 

ושם גג הביניין שבו התפילה שלה הפכה להיות שלי ולא של אל שהיא כבר לא מאמינה בקיומו...

 

הזיכרונות מציפים אותי וחיוך עולה פני כשאני נכנס לביניין ליצור זיכרון נוסף.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י