אנחנו שוכבים . מתנשפים על המיטה . אחרי שהוצאנו את כול האנרגיה שהצטברה במהלך ההסגר. הראש שלך על החזה שלי והיד שלי מלטפת לך את העורף, את בספייס שלך, מרחפת בשקט שלך ... המחשבות שתמיד מתרוצצות לך בראש לשם שינוי במקום אחר ואת שלווה.
עיניי מטיילות על ההשתקפות שלך במראה. רואה בגופך את הסימנים של השעות האחרונות. ואת כמראה לחדר.
החבל הזרוק משתקף בסימנים על ידייך ורגלייך ממתי שרותקת חסרת אונים.
הטוסיק המהמם שלך (החטוב ועגול למרות שאת לא רואה אותו כך)שאדום מהצלפות הפלוגר שעל השידה שלידה נשענת סופרת בקול כול מכה מתענגת על התחושה החדש שזה יצר.
פנייך היפות שלוות מלאות הרוק ממתי שלא יכולתי להתאפק והשתמשתי בפה שלך לעונג שלי ליד הדלת .
סימני המתיחה בבטנך שמוכיחים שאת אמא ואישה שעברה דברים בחייה משתקף בערימת הבגדים ליד הכורסא כשנחשפת מולי מולך מראה לי אישה ולא בובה או צעצוע .
את נעה עליי ואני נושם את ריחך שמזכירה לי את הכתם הרטוב בסדין לידיינו כשעונגת בכוח עד שלא יכולת להתרכז ושיחררת הכול...
ואז אני מביט לעינייך ורואה בהן את האינטליגנציה שלך, את עומק הרגש שלך, את הצורך והרעב שלך אך גם את החשש שמתעורר בך את המחשבות חוזרות.
אז אני מחבק אותך אלי קרוב לוחש לך באוזן ש"אני כאן ואת שלי ... ואני רוצה עוד" ואז מסתובב איתך במיטה מוחץ אותך תחתיי מקבע אותך פותח רגלייך ואומר לך "ששש את לא בורחת ממני אני לא שבע ממך אז תכונני כי ממשיכים..."