בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אדם שווה מה שליבו שווה

אפילו לא שמתי ליבי לשעה , חשה בבטני המקרקרת , המקרר מלא בעיקר בפירות , אבל רוצה לאכול משהו כאן ועכשיו , במקום לישון סוף סוף אחרי 3 משמרות לילה , מנקה מכבסת , שורפת פלפלים הכנה לסלט למחר , פתאום שמה לב לכך שאין לי סיגריות , שמה על גופי שמלה קצרצרה ויוצאת החוצה , עיר של רוחות רפאים , מונית 1 , רכב 1 , שקט דממה , עולה לפיצוציה לקנות 2 קופסאות סיגריות וחוזרת הביתה , כולם ישנים , שקט דממה עיר של רוחות רפאים ואני מורידה את השמלונת ויושבת עם נס קפה ועוגת שוקולד . ............ הבלוג הוא בשבילי , למעני ,הטרפיה שלי , אין צורך בתגובות תודה
לפני 11 שנים. 9 בספטמבר 2013 בשעה 17:05

כרגע , עכשיו , לעת עתה ,

מעדיפה , רוצה , שואפת , מעוניינת  להישאר , להיוותר , להיות  בשקט שלי .

אחרי הסכמה כבוגרים , מבינים יודעים שהמצב חייב להיגמר , לא בברוגז מריבה , לא בצעקות , בהעלבות אלא , החלטה בוגרת של שנינו יחד ולמרות זאת הפרידה , החזרה הביתה , הלבד , ארבע קירות , הדממה , ההד , השקט , קרעו את ליבי , הגעגועים , הרצון להיות עימו , קרעו אותי , התחושה של חוסר בבטן , ריקנות איומה , שהכל תפל חסר טעם , שהכל כבר איננו וסוף העולם הגיע , שהכל שחור ואין אור , שאין לי למה ולמי להיות , שאני כבר אינני , שאני זה הוא והוא לא נמצא , רצון לזעוק לצעוק לבכות בקול רם להתאבל או לתת לדמעות לזלוג ללא קול בדממה , ללא רצון משלי , כבר סרט מוסיקה לא הרגיעו , הדמעות זולגות ממשיכות לזלוג ביום בלילה ללא זמן בשקט בדממה , למרות שהתקשרתי שוחחתי מתגעגעת אמרתי , זה יעבור הוא ענה זה תקופתי הכל עובר , אחר כך אבל על אבא שנפטר בהפתעה לבד , כבר לא נותר בי כח להילחם חשתי עוד יותר אבודה , נשארתי בבועה בדירה בלבד שלי, שנה נשארתי ללא עבודה אני עם עצמי בכאב שלי , התעוררתי אחרי שנה נסעתי לבקר את אימי והיא חולה , כבר נשארתי לטפל בה , סגרתי את דירתי , גרתי עימה , טיפלתי בה  מצאתי עבודה , אשפוז של אימי , הדעיכה עד הסוף לצפות  בנשימותיה   האחרונות , להתבונן בפניה השלוות במותה , לכבד את בקשתה , אל תחיו אותי תני לי ללכת , איני רוצה שתחברו אותי למכשירים , מספיק סבלתי ועברתי , תני לי ללכת ואני משוחחת עם אחיי מסבירה את רצונה בתחילה התנגדות אחרי שכנועים ויתרו , כך להתבונן לשבת להמתין , ללכת ולבוא לעשן סיגריה לחזור , הנשימות הולכות פוחתות עד שהכל נדם ,

שוב אבל , שוב שחור , שוב הכל חסר טעם , העבודה נשארה , הולכת כרובוט לעבודה חוזרת עייפה מיטה , לא חושבת מאומה , לא רוצה מאומה , אין אור , אין טעם , ממשיכה בעבודה , בבית הקוקיה , שם רעש ללא סוף

מהבוקר מקבלת דיווח מחולה עשיתי קאקי תביאי לי סיגריה , היכן האחות , מתי מחלקים סיגירה רק בזה הם עסוקים לא הסוכר שיש להם או זריקת אינסולין תרופו ת  מאומה, רק סיגריה ואוכל ,

ועכשיו  לא מזמן נסעתי אליו יום הולדת שלי ,קנה לי מתנה בושם יקר , הכינו לי עוגה וארוחת ערב , נהנתי , לימד אותי לאכול פירות טריים ויטמינים , כותבת ואוכלת פרי שאין לי מושג מה שמו לבן עם גרגרים שחורים קטנטנים ,ענבים ורימון גרגרים עם סוכר , הפרי שאיני יודעת את שמו לא שווה את המחיר ששילמתי , לא עשה רושם כלל , עדיף סברס או רימון ,כרגע , עתה , יושבת במחשב , יכולה להתכתב עם מכרים ותיקים לחייך , לקריאת בדיחה , אז אתה מתקשר מבקש שאקלר אותך כך סתם בקלות אוותר על החופש , שקט דממה פנימית שלווה שיש בי בתוכי בפנים , ממש לא לא ולא , לא אוותר על כך , מעדיפה את השלווה הזאת ולא את הפרידה הכואבת שוב , לקח לי כמה שנים 3 פרידות סופיות כואבות ולעבור אותם לבד לבד לבד , חוששת שהתרגלתי שוב ללבד שלי , שמצאתי  את השלווה שלי , השקט הנפשי שלי , יודעת שהפתגם שלי תשתמשי בו או שתאבדי אותו ,תצטערי על כל יום שלא תעשי סקס , יבוא יום ואצטער בטוח , כרגע לא אכפת לי מאומה , העבודה הבית לחזור  לשקט שלי זהו רצוני , אז כרגע אין צורך בפניות בקשות תקלרי אותי , קו המחשבה שלי לגמרי  שונה , מעדיפה להישאר לבד , לא רוצה בקשר שוב עם אף אחד לא להיקלר ולא לקלור , השקט שהתרגלתי ואימצתי אותו קרוב לליבי עדיף פי עשרת מונים על הכאב שעברתי ,

אז כרגע שוב מודיעה לכל קשיי ההבנה מעדיפה את הבידוד שלי , השלווה שלי עברתי 3 שנים קשים עד שהחזרתי אותה אליי , אם אחשוב פעם לקלר אודיע לחברים כאן  או להיקלר  , לא מאמינה בכך מעדיפה את השלווה שלי , כאן אני רק מתכתבת  עם חברים טובים שמכירה אז הגיע הזמן שתכבדו זאת .


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י