בקימה בבוקר מוקדם , הכנת נס קפה לוגמת באיטיות צופה לא צופה בטלויזיה , מתבוננת בשעון בחרדה מהר מתגלגלת למקלחת , אין כמו מקלחת של הבוקר להתעורר , לבישת מדים להסתרק לאסוף את כל שערותיי שלא יפריעו בעבודה , בדיקה אחרונה במראה יוצאת החוצה , שקט חשוך בחוץ , בדרך למונית ,בעבודה עולם שונה , שולטת , אסרטיבית , מטפלות , חולים , טלפונים , השער מצלצל , האח הראשי , ישיבה של כל האחיות עם הרופא ואח ראשי , החלטות כיצד מטפלים ובמי , הזמנת תרופות , חלוקת תרופות , זריקות חבישות ומה לא ? המרחק בין העולם הזה לעולם ההוא כמו שמיים וארץ ובכל זאת אני מוצאת דמיון מה בין העלומות, השליטה , דחיפת אצבע בדיקת תחת חולה , עשיית חוקן לחולה , סוף היום אהוב עליי , הגעה הביתה לשקט דממה , או מוסיקה שקטה רועשת מה שמתחשק לי , יש פלוס גדול כשחיים לבד , אינך חייבת לנקות ולהכין לבשל לאף אחד רק לעצמך , להתרגל למישהו חדש לקבל אותו לעולמך קשה מאוד וקשה שבעתיים להיפרד ולהיות שוב בלבד שלך , ללבד שלי אני רגילה , מכירה אותו היטב , למרות שהיינו משפחה הורים ואחים תמיד הייתי בלבד שלי , עוד לפני צבא חייתי לבד בשכירות עצמאית , רגילה להיות עצמאית , קל לי לתת קשה לי מאוד לקבל , תמיד עזרתי נתתי ולא לקחתי משום מה הקטע הזה של לקחת או לבקש תמיד היה לי קשה אז זאת אני למי שרוצה ללמוד עוד משהו עליי
יודעת שעכשיו ללמוד ורצון להכיר מישהו יהיה לי קשה שבעתיים , אבל , אם אתה חושב שאני שווה זאת ואיני כותבת על המוצג לפניכם חזה תחת גוף , אלא אני פנימי טבעי אופיי אז אם אתה חושב שאני שווה זאת תצטרך להוכיח זאת לי.
