היומן היקר...

ים

כל כך בא לי להאמין שים זה פלסטר שמרגיע את הכאב.

אם רק טיפה לגרד את הקרום תראו אותו חוף לפני שנים,

שמש מייבש לקריסטלים מלח על העור,

חוק הכבידה משטיח את הגוף על החול.

תרגישו ת'ריח של עצירת הזמן.

בימים ההם הגלים עצמם נצמדו לרגלי

וגם אלה ששכחו בשבילי את שמותיהם.

אני מכבדת את אלה שהגיעו לים הזה

ובעיקר את כל אלה שלא הגיעו אליו.

בית

כמן רובינסון קרוזו עברתי את כל הבית מיליון פעמים אבל הוא עדיין כאי בודד,

כאי בוגד.

כל בוקר אני עולה חדשה בעיר עתיקה

מכניסה ארגזים למסדרון מוארך

ובהם את גילי ושמי.

מתריסים שלא נפתחו שנים אני מביטה החוצה

לעולם לא מוכר.

תהיה לי ששת

בשקט תסחוב אחריי מזוודת נשמתי מעולם לעולם.

Pillow princess

אי אפשר להתחמק ממנו,

ממגע שממלא את החזה והגרון, בולט דרך העור, עוצם את העיניים,

מייסר את הידיים עם רצון לגעת בחזרה או להפך

להתרחק ולקפוא.

 ואני לא עושה שום דבר מיוחד. 

 אמרתי שאני רק Pillow princess

 הגוף שלי מיועד להנאה. אתה מיועד להנאתי.

  אני רק נותנת לקרות למה שמרגיש לי טבעי,

 אני רק סופגת מגע, מגע שמביא אותי לגבול.

 אוחזת בשקט גזית של כתפיך

 ומנסה לנשוך שכמות מוצקות מתנגדות לי ומתיישרות

אבל לא בורחות.

 זאת אני בורחת.