אני ובעלי בפראג וממשיכים לברלין.
ואנו הרבה ביחד. אז הספקנו לריב ולהשלים.
לריב בגלל שרציתי לסקסשופ והוא לא כל כך. ואז באתר של אותה חנות נדלקתי מאיזה צעצוע סקס שלא ניסיתי והתברר שיש לו אותו והוא מחביא אותו בעבודה ומשתמש בו בסתר ולא איתי. וכששאלתי איך זה מרגיש ומה הוא עושה עם זה הוא התעצבן כאילו אני נכנסת לחיים הפרטיים שלו יותר מדי.
ואנו אף פעם לא השתמשנו בצעצועים. כלומר כן שוטים חבלים וציוד שיש לי, אבל לא משהו לסקס. ולהגיד את האמת סקס שלנו הוא לגמרי ונילי ומשעמם. וזה לא בגללי.
בקיצור נעלבתי עד דמעות ורצון לחזור ארצה וישר לרדת ממטוס לרבנות. קשה לי עם בן אדם שאני הכי פתוחה איתו והוא תכלס יודע על כל מה שאני עושה בסשנים שלי עם אחרים כולל פרטים אישיים מאוד והוא תמיד נורא סגור ומסתיר כל דבר, אפילו אם הוא סתם פגש איזה חבר בדסמי משותף בחדר כושר הוא "שוכח" לספר לי ושותק.
אני תמיד חופרת על רעיונות שלי או דברים שנראים לי מעניינים או על אנשים בתחום והוא שותק וצריך להוציא ממנו בכוח כל מילה.
אז רבנו והשלמנו ובהמשך הימים נשאר טעם מר אומנם ניסה להתחנף בכל דבר אפשרי ובסוף שכחתי על הריב הזה.
והיום יום אחרון בפראג בערב נזכרתי ששכחנו לקנות איזה ליקר שממש אהבתי ורציתי להביא ארצה. היינו בקניון. לא ידענו מתי נסגר הסופר שבו קנינו את הליקר. אמרת שאולי תספיק עד סגירת הסופר והחלטתי לחזור לבד למלון (כי יש לי בעיה ברגל ואני הולכת ממש לאט) ודחפתי אותך לצאת והתברר בדיעבד ליציאה רחוקה יותר מהקניון והיית אמור לעקוף קניון ענק כדי להגיע לרחוב הנכון.
יצאתי לבדי מהקניון ופתאום ראיתי בסוף הרחוב בן אדם רץ כמו מטורף. רק אחרי כמה רגעים הבנתי שזה בעלי. למרות שהוא רץ מרתונים לפעמים לא ציפיתי שהוא ירוץ לחנות שאמורה להיסגר לקנות משהו עבורי.
ובסוף חנות הייתה סגורה והחלטת לרוץ עוד קילומטר לסופר אחר. ולמזלך או למזלי היה שם אותו ליקר.
והתרגשתי. כי חזרת מזיע וקצת עייף אבל עשית את זה עבורי. עבורי שבקושי הולכת ומתבכיינת לך כל הזמן שכואב לה ואתה שותק. דורשת לשרת אותה ולהביא כל דבר כשהיא על המיטה ואתה מביא ושותק. כל הזמן לא מבסוטה משום דבר ואתה שותק. מכאיבה לך נגד רצונך לרוב כי אתה עבד בלאי. טוב, פה אתה לפעמים צורח...
אז תרוץ עבורי. ותשתוק.
