לאחרונה אני מרגישה סוג של יאוש ולא בא לי להתכתב עם אנשים יותר.
4 דייטים ברצף התבטלו לי ואנשים מוציאים סיבות לא ברורות ומוגזמות לזה שהם לא יכולים להגיע.
במקרה הטוב הם ביטלון כמה שעות לפני, במקרה פחות טוב אמרו לי שכבר בדרך אלי ורבע שעה לפני כשאני יושבת כבר לבושה ומאופרת מודיעים לי שפתאום יש נסיבות כאלו ואחרות. במקרה ממש גרוע הם הפסיקו לענות להודעות שלי לפני הדייט.
תכלס בחודשים אחרונים עם חלק מהנשלטים כן נפגשתי לקפה והכול זרם והייתה כימיה ואז לא היה המשך מסיבות לא ברורות (זה לא הפריע להם כן לקבוע וכן לבטל, כנראה אנשים לפני הסשן פשוט מקבלים רגליים קרות).
עם עוד חלק כן היו סשנים. ואז בן אדם נעלם לזמן מה, לפעמים שבועות ופתאום כותב לך: מה שלומך? ואני עונה: הכול בסדר... אבל איזה המשך יכול להיות מזה? אם יש ניתוקי תקשורת זה לא יתפתח ביניינו למשהו רציני. ואני בהחלט לא מחפשת סשן פעם בחודש או כשיתחשק לו.
מישהי אמרה לי לשרוף מרווה כי אולי איזה נשלט שוויתרתי לו עשה לי עין הרע.
חברה אחרת טענה שאני צריכה לחפש במקום אחר. אבל כל הנשלטים האלו באו ממקומות שונים. כמו כן אולי בודדים מהם היו מהכלוב. לצערי מאונני מקלדת שמתחרמנים משיחה מקדימה ואז לא באים לדייט יש בכל מקום ברשת.
אנשים ממש לא מבינים שאני לא איזה היפהפיה הנרדמת שאפשר לבוא אליה בכל רגע נתון. כדי לקבוע דייט אני צריכה לפנות ערב, אולי להזיז עבודה ודברים אישיים שלי.
החודש הזה הוא חודש עמוס עבורי. הרבה ימי הולדת במשפחה והרבה דברים שצריך לעשות. גם יום הולדת שלי מתקרב ונראה לי שאחגוג אותו בלי נשלט.
באמת אין לי כוח לשיחות אינסופיות ותכלס לאף אחד.
