אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

היומן היקר...

לא אכתוב פה הרבה, אבל אולי...
לפני 8 שנים. 3 באוגוסט 2015 בשעה 21:11

יצאתי מהארון מול אחותי.

ספרתי לה שאני אוהבת בדסמ, לקשור ולהיקשר. הראתי לה כמה תמונות הכי צנועות.

היה מוזר ומצחיק. השיחה לא הלכה כמו שתכננתי. היא לא הבינה אותי עד הסוף.

ואפילו היו תגובות כמו "אני מאשירה איתך את הילדים שלי, מה יהיה?"

היא הייתה מופתעת שאני עושה את זה כל החיים, לא היתה מצפה שכל בן זוג שלי גם היה חלק מקהילה.

נראה לי שלא הצלחתי להסביר למה אני אוהבת את זה ולמה חשוב לי לספר לה את זה.

ברור שזה לא היה הזמן להגיד: אני אשאיר את הפל' שלך לחברים כדי שידעו למי להתקשר אם אפול מהתקרה.

אבל עכשיו יותר פשוט לי... טוב שסוף סף עשיתי את זה.

 

ודרך אגב בעיר מוזנחת הזאת הצ'אט לא עובד לי... משעמם רצח.

סיסי סלייב בלב - חח מצחיק..
מנסיוני לשתף אנשים וניילים בכל הקטע לעולם לא יצא מוצלח
התגובות נעו בין חולה נפש,מסכן לבין...צחוק אחד גדול..
וזה בסדר..הם לא יכולים להבין מי שנולד לזה..אני לא מתבייש בנטיות המולדות שלי..לא רץ לחשוף ולא שומר בקנאות..חי את חיי
לפני 8 שנים
One moment​(שולטת) - הייתה באמת שיחה של הרבה צחוקים. אבל עדיין עם הרבה אי הבנות.
עכשיו כל מה שאני עושה היא "מתרגמת" למשהו בדסמי.
רציתי להיכנס ל"ריקושט" בטח חסר לי איזה קרבין, כואב לי הגב? ברור ה מתליות... או אולי אני נהנהת מכאב, לא פחדתי משוטר - כי תמיד יכולה לקשור אותו אם הוא יתן דו"ח... וכו' וכו'...
לפני 8 שנים
סיסי סלייב בלב - חחח מוכר מידי..פשוט לזרום ולצחוק..אין אופציה אחרת
לפני 8 שנים
Citizen​(שולט) - אין כמו לשפוך את הלב
עכשיו יוקל לך הרבה .
ואני בטוח שהיא תבין לבסוף
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י