סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיוך תמים

כל מה שעובר לי בראש הקטן שלי, מחשבות מטורפות, מטריפות שרוצות לצאת החוצה ומחפשות את הדרך.
לפעמים הטירוף הוא רגוע וקטן ולפעמים הוא עצום כמו חיה שכלאו אותה הרבה זמן והיא משחרת לטרף... אבל תמיד הוא טוב.
לפני 11 שנים. 26 בספטמבר 2013 בשעה 14:46

 

התנסות בסיפור פנטזיה קצת מציאותי, עם שתי אפשרויות לסיום, מעניין אותי מי יאהב מה.. :)

עוד כמה שעות והיא כבר תהיה שייכת למישהו, מישהו שהיא לא מכירה, לא ראתה אפילו. הנסיכה ויאולה מחתה כמה דמעות של עצב מפניה היפות והענוגות לפני שנכנס אל חדרה צי שלם של עוזרות שכל תפקידן היה לקלח, להלביש ולאפר אותה לקראת החתונה הקרבה. ויאולה הייתה רק בת 17, כולה קטנה ושברירית, אך כל מי שהביט בעיני השקד הגדולות שלה נשבה ביופיה. רק לא מזמן החלה נשיותה לצאת החוצה ולבלוט כששדיה הלבנים בצבצו ממחשופי שמלותיה. היה זה רק לפני חודש כשאמה קראה לה והסבירה לה כי בקרוב תיאלץ להינשא ולעזוב את הארמון. יופייה של הנסיכה ויאולה הגיע למרחקים ועם היוודע הדבר כי הנסיכה הגיעה לפרקה שיירות רבות של מחזרים נהרו לארמון המלוכה כשבידיהם הצעות וזהב רב. 

הכל התרחש כל כך מהר, מהרגע שצעדה לעבר החופה, מכוסה כולה בלבן, ועד הרגע הזה בו היא נמצאת בחדר הכלולות לבדה, מחכה. לא יודעת מה בדיוק יקרה כיוון שלא הכינו אותה לכך. המשרתות שהפשיטו אותה מהשמלה הענקית בה הייתה רק צחקקו, וכששאלה אותן מדוע לא ענו וברחו. בכל המולת החתונה, עם היין שנשפך שם כמו מים, המוזיקה הרועשת, לא הצליחה לחשוב אפילו. בקושי ראתה את בעלה. כשהדלת נפתחה סוף סוף היא נרתעה אחורנית, כסתה את עצמה בידיה במבוכה. הוא נכנס, גבוה ומרשים, וניגש ישירות לעברה. 

המשך א': 

הוא רכן לעברה בעדינות, ליטף את פניה ונשק לה, נשיקה רכה ועדינה, הנשיקה הראשונה שלה. שפתיה נפתחו לקראתו והיא נענתה לנשיקתו, לאט לאט נרגעה לצידו וחשה בטוחה יותר. הוא הרים אותה על המיטה הגדולה, והחל לנשק אותה במורד צווארה. ויאולה לא ידעה למה לצפות אך חשה כאילו גופה מגיב אליו בעצמו. ידו הסירה את שמלתה התחתונה, פורם לאט את כל החוטים שתופסים אותה על גופה העדין והלבן. כעת כשהייתה כולה עירומה מולו, פרושה לפניו על המיטה, נעמד והסתכל עליה, נפעם מיופיה. כל כך רצה לכבוש אותה מיד אך ידע שעליו להיות עדין אם ברצונו שתתמסר לו כולה. רכן לעברה והחל מנשק את כולה, מתעכב על פטמותיה, יורד אל טבורה ומשם אל בין רגליה, מלקק אותה. צעקת הפתעה קטנה יצאה מפיה שעה שלשונו פגשה באיברה הפרטי, לא ידעה מעולם שניתן להרגיש כך. גופה מתפתל תחת לשונו וידיו, ואנחות הנאה יוצאות מפיה. לפתע נעמד, מסיר את בגדיו מעליו, עומד לפניה עירום ואיברו זקור לגמרי. מבטה הסגיר כי מעולם לא עמדה במצב הזה קודם. חדר לתוכה בעדינות, לוחש באוזנה מילות אהבה, מרגיש כיצד היא נפתחת לקראתו, רטובה. ויאולה לא ידעה שניתן להרגיש כך, היא הרגישה את כולו בתוכה, קצת כואב אך מענג במקביל. גופה הגיב אליו, חשה את הרטיבות שנוצרה בתוכה, הדגדוג המצטבר בין רגליה, הצעקות שנפלטות מפיה מבלי שתשלוט בהן. הוא חדר לתוכה יותר במהירות כעת, נהנה מלשמוע את צעקותיה, נהנה מהתמסרותה הטוטאלית אליו. היא הייתה תמימה, הוא חש זאת עם כל חדירה. רעידותיה עליו אמרו לו כי היא מסופקת. כעת הרשה לעצמו סוף סוף להתמסר לתחושותיו שלו, באנחה רמה נתן פורקן לעצמו וגמר בתוכה. רגוע, נשק לה נשיקה רכה. 

 

המשך ב': 

כשהלך ישר לעברה ראתה זיק של רוע בעיניו שהפחיד אותה. הוא הרים אותה מקצה המיטה עליה ישבה וסטר לה בחוזקה. סימנים אדומים החלו לצאת על לחיה הלבנה. קרע ממנה את שמלתה התחתונה, חיוך עלה על פניו כששדיה הקטנים והלבנים נחשפו מולו. סטר להם בחוזקה, מתגרה מקול הבכי שיצא ממנה. במשיכת שיער חזקה הפך אותה על בטנה, והפשיל את שמלתה מעליה, קרע את תחתוניה. ויאולה התחננה לרחמיו בזמן שהוציא את איברו והחל לחדור לתוכה באכזריות. היא הייתה בתולה וצרה כל כך והוא נהנה מכל חדירה לתוכה. שילם עליה הרבה בשביל הזכות הזו. שרועה על המיטה, חסרת אונים, כשהוא בועל אותה בחוזקה, ויאולה לא הפסיקה לבכות. חוסם את צווארה בידו הגדולה, החלה נחנקת לאוויר, מתפתלת תחתיו עד אשר נתן לה לנשום, סוטר לה על ישבניה, על לחיה, מתעלל בה. גופה הקטן והעדין תחתיו, מלא סימנים. יצא ממנה, מושך אותה ומסובב אותה עם הפנים אליו, רוצה שתראה אותו כשהוא שולט בה. איברו זקור, והוא חודר לפיה הקטן, דוחף את ראשה עליו קדימה ואחורה, בוכה ונחנקת. הוא יוצא ממנה רק כדי ללכלך את כולה, את הנסיכה הקטנה והטהורה. משפריץ עליה את זרעו החם, ממלא את פניה היפות, את שדיה וגופה. מורח אותה בזרעו ומכריח אותה ללקק את כולו. כשגמר איתה, מעיף אותה הצידה מעליו ואומר לה שבפעם הבאה לא יהיה כל כך רך איתה. 

nickless - wow!
לפני 11 שנים
מחשבה קטנה ומטורפת - תודה :)
איזה סיום אהבת?
לפני 11 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אהבתי את השני :)
למרות שגם הראשון כתוב בצורה נהדרת, אני מניחה שהוא מדי "רך" בשבילי.

לפני 11 שנים
מחשבה קטנה ומטורפת - תודה ששיתפת.
אני חושבת על לכתוב המשך לחלק ב׳. :)
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י