סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיוך תמים

כל מה שעובר לי בראש הקטן שלי, מחשבות מטורפות, מטריפות שרוצות לצאת החוצה ומחפשות את הדרך.
לפעמים הטירוף הוא רגוע וקטן ולפעמים הוא עצום כמו חיה שכלאו אותה הרבה זמן והיא משחרת לטרף... אבל תמיד הוא טוב.
לפני 10 שנים. 26 באוקטובר 2014 בשעה 21:30

ארוחת ערב אצל עומר, אנחנו מכירים כבר כמה חודשים, ידידים טובים ולא מעבר. פעמים נדירות שמכירים אדם שיודעים שהוא אתה בדיוק אבל במין ההפוך. הפעם עומר החליט שאנחנו נכין ביחד ארוחה כי הגיע הזמן שאני אוכל "כמו שצריך", לפעמים הוא אמא פולניה. אז קבענו אצלו ב-7, הגעתי ב7:30, הוא רק צחק, וזה מה שאני אוהבת בו גם. לפני האוכל הוא רצה להשמיע לי קצת שירים חדשים שהוא ממש אוהב, הוא יודע שאני אוהבת שמגלים לי כל מיני אוצרות קטנים שלא אגלה לבד. שיר אחד עשה לי חשק לרקוד, כזה חשק שעובר בגוף ולא עובר עד שלא מוציאים אותו. אז רקדתי לי לבד ועומר פשוט הסתכל וחייך את החיוך היפה שלו. 

"את שוטפת את הירקות ואני חותך", עשיתי לו פרצוף מרוגז מעושה, הוא יודע שאני שונאת לשטוף ירקות ובגלל זה תמיד נותן לי לעשות את זה. כל הירקות שטופים ועומר כבר בתפקיד השף עם הסכין הגדולה מתחיל בעבודה. כבר ערכתי את השולחן הקטן שבפינה, אפילו שמתי מוזיקה קצת רועשת שתתנגן ברקע ונהיה לי משעמם אז הלכתי להציק לו קצת. "די, נועם, אני אחתך בסוף".. הוא שונא שמדגדגים אותו אבל אני אוהבת איך שהוא מתפתל ולא מפסיקה. ואז הוא נחתך, ויורד לו דם. "אני כל כך מצטערת, לא התכוונתי". "זה רק חתך קטן, זה בסדר" הוא מנסה להרגיע. אני לוקחת את האצבע שלו ומסתכלת ובאינסטינקט לא ברור אני מכניסה אותה לפי ומוצצת. אני שמה לב שאני נהנית מזה קצת יותר מידי והמבט של עומר אומר שהוא נהנה מזה אפילו יותר. 

הוא מוציא את האצבע מהפה שלי, כבר לא מדממת, רוכן לעברי ומנשק אותי חזק. הראש שלי מבולבל מכל מה שקורה, הלב שלי דופק בפראות. זה מרגיש נכון ואני נסחפת במגע שלו. הוא מרים אותי בקלות על השיש, דוחף הצידה את כל הירקות. הפה שלו עדיין עליי, הידיים נכנסות אל מתחת לחולצה שלי, מרגישות אותי, תקיפות, הוא מרגיש שאני נבהלת ומשחרר אחיזה קצת. החולצה יורדת, גם החזיה. הוא עוצר רגע ומסתכל עליי, מחכה לאישור במבט שלי, אני מאשרת ונבוכה. השפתיים שלו יורדות במורד צווארי אל השדיים שלי, הוא חופן אותם בידייו ומלקק ומוצץ את פטמותיי. אני נמסה ונאנחת תחתיו. הוא מפשק את רגליי, מרים את חצאיתי ומסיר את תחתוניי, ראשו לאט נבלע בין רגלי כשהוא מלקק אותי בעדינות, חש איך אני מגיבה אליו, מוצא את הנקודות הנכונות, לומד אותי. הלשון שלו חודרת לתוכי, מוציאה ממני קולות של הנאה. 

אני משותקת. אין בי רצון להתנגד, אני כלי בידיו, גופי שלו. הוא חש זאת ונהנה מכך, מהשליטה שהשיג עלי בקלות. הוא מנשק אותי שוב ופושט את חולצתו מכנסיו, אני רואה אותו בפעם הראשונה, יפה וזקור, גדול. הוא מקרב אותי לקצה השיש וחודר לתוכי בבת אחת, זה לא כואב, זה מדויק. אנחנו קרובים כל כך, חזה לחזה, צמודים ומחובקים. אני נושכת אותו בכתף ונושמת אותו כשהוא ממשיך לחדור לתוכי במקצבים משתנים, גורם לי להשתגע. אני מתחילה לרעוד עליו, לא יכולה להתאפק מלצרוח כשאני מגיעה לשיא. הוא גומר קצת אחרי, בתוכי. עדיין בתוכי, הוא מישיר מבט לתוך עיני, מחייך ומנשק אותי שוב. 

שרועים על המיטה, אנחנו מחייגים ומזמינים פיצה, כי צריך לאכול "כמו שצריך". 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י