סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיוך תמים

כל מה שעובר לי בראש הקטן שלי, מחשבות מטורפות, מטריפות שרוצות לצאת החוצה ומחפשות את הדרך.
לפעמים הטירוף הוא רגוע וקטן ולפעמים הוא עצום כמו חיה שכלאו אותה הרבה זמן והיא משחרת לטרף... אבל תמיד הוא טוב.
לפני 9 שנים. 20 בינואר 2015 בשעה 9:13

במשרד, לשם שינוי עבודת ניירת משעממת. 

 

מוזיקת בלוז שקטה מתנגנת לה ברקע, ואני, בחרמנות שלא עוזבת אותי כבר כמה ימים, מפליגה בדימיון למחוזות אחרים לגמרי. מדמיינת איך אני מתפשטת לאט, מול הבחור החדש בעבודה, מגע ידיים קרירות על גופי הלוהט. המוזיקה מתגברת ואנחנו מתעלסים בתשוקה עם הקצב. 

 

אני מתעוררת מהחלום, רטובה ועדיין חרמנית. 

כמה נורא שאסור לשלב עבודה והנאה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י