לפני 9 שנים. 31 במרץ 2015 בשעה 16:37
מחלון האוטובוס צפיתי בציפור פורשת כנפיים שם למעלה. מאחוריה שטו קצת עננים בלבן. לרגע דימיינתי את עצמי עם כנפיים, חופשיה לנוע כאוות נפשי. שום דבר לא קושר אותי לאדמה.
לאן הייתי מתעופפת, עדיין לא החלטתי. אולי למדינות רחוקות, אולי סתם מציצה בחלונות ביתם של אנשים ואולי רק נהנית ממגע הרוח החולפת על פניי כשאני עפה לי מתחת לעננים.
בא לי לרחף קצת בשמים, להרגיש את יפי הבריאה מלמעלה. כשאני למטה לפעמים אני שוכחת להתבונן על המכלול ולראות כמה יפה הוא. מלמעלה כל כך הרבה יותר קל.