לפני שאלך לישון תהיי טובה,
ספרי לי,
תכתבי,
תפרטי,
אני כמה לדעת,
איך תתלבשי בשבילי?
איך תריחי בשבילי?
איך שיערך יראה?
האם תלחשי או תדברי?
תבקשי או תתחנני?
כששפתי יגעו בך, האם תקפצי או תתמסרי?
כשאנשוך את שפתך, כמה תהני?
כשאסטור לך על לחייך האם תבכי? תשפילי מבטך?
כשאחבק את גופך, האם תחבקי בחזרה?
כשאצליף בישבנך, האם תקפצי? תישארי איתנה?
האם תבקשי עוד? תתחנני שאפסיק?
האם תתגרי ממבטי בעינייך?
האם תצטמררי כשאגרום לך כאב?
האם תחייכי כשאענגך?
האם תבטחי בי כשאשים חגורה על צווארך?
תכתבי לי,
ספרי,
אולי, את שונה.
אולי את לא תאהבי את דרכי,
אולי תרצי לשנותה, לעצבה בדרכך שלך.
לא אדע זאת אם לא תספרי לי.
פטמותייך יזדקרו למגע אצבעותיי?
נשימתך תשתנה כשתרגישי אותי?
את רוצה להיות כלבתי?
אולי לא תרצי להגדיר עצמך איתי, אולי תרצי לתת למתרחש להגדיר אותנו כל פעם מחדש?
את תשמחי כשאומר לך כמה את טובה?
כמה אני גאה בך?
כמה התגעגעתי?
את רוצה להיות קשורה איתי?
לשים עצמך בידיי?
לטעום עצמך מאצבעי?
הכל מותר לך,
אך כמובן, תצטרכי לבקש,
אולי להתחנן.
תספרי לי מה היית מבקשת,
תבקשי שאספר לך מה הייתי דורש.
אני פה, גם כשאני לא,
מחכה לך, בודק.
גם אם ייקח שנים,
אני ממתין לשמוע מי את.
מה יעשה לך טוב.
איך את אוהבת ששולטים בך?
האם את פוחדת?
מה ישרה בך ביטחון?
מה היית רוצה לתת.
מה את מצפה לקבל.
גם אם הכל לא מתאים.
עדיין ארצה לדעת.
להכיר אותך.
