תשני קטנה שלי. תשני ילדה יפה ומושלמת שלי. אבא יבוא ויזיין את הפות שלך וישכיב אותך שוב לישון.
כל הסימנים. כל הצבעים. כל הצלקות. זה הכל מאהבה ילדה שלי. לפעמים ככה אבא מראה שהוא אוהב.
ילדה קטנה אך חזקה את. חוויה לא נעימה עברנו במסיבה ההיא והתגברנו על זה. ונדיר רגלינו משם. ודברנו על זה. והתחבקנו . והסלקתי דמעה שקופה ילדה שלי לתוך החזה שלי.
אנחנו לומדים עדיין אחד את השני. לא רק את הגוף. גם את הניואנסים הקטנים. את החולשות והעכבות. את הפוסטים ואת הפרי .את השיאים והדרופים.
וככה אבא מראה אהבה קטנה מדהימה שלי. דרך כל החורים שלך קטנה. דרך הלחיים והעכוזים. דרך הפטמות הקטנות והעיניים. ברגישות ובנחישות.
וזה רק קצה של קצה של הקרחון. אנחנו רק מתחילים לצלול. ועוד נגיע למצולות קטנה. ושם במצולות ננשום לרוויה אוויר פסגות. אני ואת קטנה. אני ואת.
סוף העונה, כל חלון מראה כבר
את סוף העונה, בלילות כאלה
היא לא ישנה
משהו עומד באוויר
פרק נגמר, כל הסימנים
שהקיץ עבר, יש לה הרגשה
שהעצב מוכר
שוב הגיע סתיו אל העיר
ילדות גדולות בוכות עכשיו
כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו
מחכות שכבר ייפול כוכב
כל שנה בסתיו, מה יהיה עכשיו
כבר ממחר היא תהיה אחרת
לבד זה מוזר, היא אולי תבין
שמדי מאוחר
שום דבר חשוב לא קרה
שוב עננים, עוד מעט הגשם
בינתיים שתיקה, עוד מעט הקשת
דממה ארוכה
שבע השנים הבאות
ילדות גדולות בוכות עכשיו
כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו
מחכות שכבר ייפול כוכב
כל שנה בסתיו, אוו מה יהיה עכשיו
סוף העונה כל חלום מראה
כבר את סוף העונה
בלילות כאלה היא לא ישנה
משהו עומד באוויר
ילדות גדולות בוכות עכשיו
כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו
מחכות שכבר ייפול כוכב
כל שנה בסתיו, מה יהיה עכשיו
ילדות גדולות בוכות עכשיו
כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו
לזכרו של קלפטר.
חלק רביעי בפרוייקט ה'שבעה' שלי על קלפטר.
