סרטן הגדי

את יודעת קטנה. אני אוהב להיות אבא שלך לא רק שם. לא רק 'במיטה'. לא רק בסטיות ,בפננטזיות , במשחקים המטורפים שלנו. 

אני אבא שלך בניוואנסים הקטנים. ברגעים הקטנים של היום. כשאת לא שמה לב. ואת כבר לוקחת את זה כמובן מאליו. ואני שם.  אבא שם.

כשאת תקועה בעבודה שלך ובדיוק המחזור הגיע ואבא הולך לקנות מה שבדיוק צריך ואת רגילה ומביא לך sos לעבודה.

כשאת מגלה ג'וק בבית למרות שזה לא ממש ג'וק אבא מסביר לך. זה כמו החומייני החומים הקטנים אבל בשבילך זה ג'וק לכל דבר ואבא איך נאמר...מוציא אותו מהדירה. 

כשאבא מרגיש שאת קצת בדאון והוא מביא לך סופגניית ריבת חלב של רולדין למרות שאת אוהבת יותר את הסופגנייה של המאפיה הפשוטה הצמודה. 

כשאת overwhelmed והכל מתחיל לעלות ולצוף ואת חייבת להקיא את זה החוצה ולא משנה מי נמצא מולך. ואני מקשיב. ואני מחזיק. ואני מלטף עם עיניים. ולא שופט. ולא מבקר. ובדרך כלל גם לא עונה. נותן לסירה לחלוף.

כשאנחנו עובדים על המשימות שלך. אלה שמקדמים אותך. לפעמים זה אומר ללכלך את הידיים. להתעסק בעבודות שחורות. לא נעימות. לקחת החלטות לא פשוטות. אבל אבא שם. גם כדי לדחוף אותך קדימה .גם כדי להחזיק את היד מהצד. וגם כדי לשמור שלא רק שתוכלי ליפול בבטחה. אלא תוכלי ללמוד לקום.

כשאני מקשיב לסודות שלך. הכמוסים יותר. העמוקים יותר. את אלה שאת לא מספרת. שאת סומכת .וזה לא קל לך. ובוטחת. וזה לא קל לך. וזה לוקח זמן. ואבא חזק בסבלנות.

וגם ברגעים שאבא יודע. שקטנה צריכה את המוצצי של אבא כדי להרגע. שאבא לפעמים מרגיש שהבולבול של אבא הוא הנשלט של קטנה ויש להם ...לקטנה ולבולבול מערכת יחסים נפרדת מזון של אבא. ואבא כבר מכיר את קטנה. ויודע מתי היא צריכה שאבא יזיין אותה חזק. ויאנוס את החורים הקטנים שלה. וימחק אותך .ויגרום לך לבכות. ואחרי זה יעטוף. ויחבק. וינשק. ולא ירפה במשך המון זמן. ואחרי זה ישכיב אותך לישון. כמו שרק אבא יודע. רק אבא יודע .