תחזיקו מעמד. כן כן. אתם. את ואתה. ואתם. וגם את בייב. ואני. שנחזיק מעמד.
בין אם לבד או ביחד. בין אם מתחת לגשר או מעליו.
עם האנשים הרעילים שעוד נשארו בחיים שלנו ועם החיוביים שאנחנו לפעמים שוכחים להוקיר.
תחזיקו מעמד. תדברו עם מי שצריך. תעשו את הצעד הראשון. תצאו מאזור הנוחות שלכם אם צריך. תרימו את הראש.
תשכחו לרגע מהכל. תבלעו את זה. תעשנו את זה. תשתו את זה. ותזיינו את זה. ממכם. והלאה.
אם לרגע שכחנו למדנו אם אנחנו על הצד הלבן של המפה או השחור. הטוב של המפה או הרע. בחייאת. תהיו על הצד הנכון אם לא הייתם עד כה.
תחזיקו מעמד. תחזיקו ידיים. תחזיקו מבט עיניים ליותר משניה. תחזיקו שיחות טלפון ליותר מדקה. כן כן. אתה.
בין מה שעוד לא ראיתם בנטפליקס. בין להשאיר את הקידס שלנו בבועה שלהם. לעוד רגע אחד. העיקר לשדר שהכל בסדר. שאנחנו מחזיקים מעמד.
תחייכו. גם עם השיניים הצהובות והגשר שלא מחמיא. עם הטיפול ההוא שהזנחתם. ההוא שאתם מבטיחים עוד לעשות. אבל תחייכו. בעיקר בפנים.
תעשו דברים שאתם אוהבים לעשות. תכתבו על הכל. גם רשימות מכולת. תציירו את זה החוצה. תסטו. כמה שיותר שחור ועמוק. תמצאו דברים שמזמן רציתם לעשות וטרם עשיתם. החיים קצרים מסתבר. יותר קצרים פה מאשר בכל מקום אחר. וכן. אם זה עושה לכם טוב אז גם תבלו את זמנכם בצאט.
העיקר שתחזיקו מעמד. אני לא מבטיח שיהיה טוב. זה לא הולך להעלם. אנחנו משוועים לרגעים מאד קטנים של אושר. חסדים קטנים. מתנות קטנות.
העיקר שנחזיק מעמד. ביחד או לחוד. תחזיקו. גם לאחרים.
