לא נחגוג ימי הולדת.
נחזור כבכל שנה לבית העלמין ביום הזכרון.
נביא פרחים ונר נשמה ונתייחד ביום נפילתך.
אבל לא נחגוג ימי הולדת.
לא נתאמץ להרים אותך על כסא. כבר לא מרימים בגילאים כאלה.
לא נביא עוגה מעשה עבודת יד.גם לא עוגה קנויה.
לא נדליק נרות. לא זיקוקים. לא נקנה מתנות.
לא נחגוג ימי הולדת.
לא נשתולל עם כל עשור חדש בחייך.
בין אם זה השלושים או הארבעים. את החמישים כבר לא חוגגים.
לא נצא לבלות, נשתכר ונחזור רק עם אור ראשון.
לא נחגוג ימי הולדת.
לא נשווה קמטים. לא בזווית העין ולא בזויות אחרות.
לא נשווה שיער. בין אם זה הופעת השערות הלבנות הראשונות או התחלה מוקדמת של קרחת.
לא נחשוף עגיל חדש, קעקוע צעקני או צבע שונה בשיער.
לא נחגוג ימי הולדת.
לא נחגוג ימי הולדת.
לא נגיד מזל טוב.
לא נכתוב כרטיסי ברכה.
לא בהצלחה בלימודים ולא בעושר ובאושר.
לא נאחל עד 120.
לפני 15 שנים. 28 באפריל 2009 בשעה 8:22