פגעת.צרבת.הכאבת.הלכת.חזרת.חשבת.חשבת?התעסקת.הפנמת.עבדת.יישמת.יישמת?התחלת.
יום אחד יקרה הכל. עצם הידיעה מאד מנחמת. החיים מה לעשות מזמנים וייזמנו לנו משברים.לעיתים קרובות או יותר. זה חלק מהחיים. אתה לא יכול ממש להימנע מזה.
עובר משבר וממשיך הלאה. מנסה ללמוד מההוא הקודם.אחרת מה עשית בזה?
אולי התחלנו מהר מידי. חצופים מידי. נועזים מידי.מסתערים מידי. פחות מחושבים.פחות רגשיים.
עשית דברים בפרק זמן של שנה שלא עשית בכל שנות נעורייך.
האם התחלת בכלל מהדברים הקטנים? האם אתה יודע מהם הדברים הקטנים?
למה אתה כל הזמן ממשיך לכתוב בלשון נקבה?? האם חשבת על זה פעם.
אתה כותב בשבילך? אתה כותב בשבילה? במקומה?
למה באמת?! מעניין. הדברים הטובים באמת שיוצא לך לכתוב הם מהזווית הנשית.מהזווית של הקורבן כביכול.
והיי...אתה אפילו לא מתחלף.מעולם לא חשבת על זה. אולי היית רוצה לנסות כדי לדעת איך. להרגיש את זה לפחות פעם אחת.כמו לנסות כל דבר בחיים לפחות פעם אחת. קיצוניות לא טובה לכל דבר שלא תעשה.
האם אתה יודע מהם הדברים הקטנים? מהי האמת מאחורי הפוסטים שאתה מפרסם?
ללכת יד ביד.ללטף.לגעת.מה עוד בעצם?
אתה והשדים הארורים שלך.
בחופשה מסויימת בים המלח שיחקת במשחק לוח עם משימות ארוטיות. אחת מהן היתה "הכה קלות על ישבנה" . תזכירי לי מה זה קלות?? אתם צוחקים.האם גם היא צוחקת?
רק אחרי שסיימת לכתוב אתה מבין. החרא הסאדיסטי היה כל אותו זמן בעצם..אתה.
האם אתה מסוגל לזה? האם אתה מסוגל לעשות סקס ואנילי.? ואנילי ואנילי? ללא שום אקט או אלמנט בדסמי? ללא קשירות?ללא הצלפות? ללא ניבולי פה? ללא שליטה?!
מחליט בינך לבין עצמך ובינך ולבינה לברר.להתעסק.להתכוון.לחשוב.לעשות.ליישם.
כמו פירמוט מחשב. אתה מוחק את הדברים הלא נחוצים שלך והעיקו והאיטו לך בעצם כל דבר בחיים. אתה שומר את הדברים שאתה לא יכול בלעדיהם.דואג לעשות גיבוי לדברים שאתה רוצה לשמור.
ואז בהיסוס קל אך החלטי...עושה RESTART.
לפני 14 שנים. 10 בספטמבר 2010 בשעה 18:20
