סרטן הגדי

שאלו פעם את פרינס אחרי אחד הקאמקים המפוארים שלו אי שם בשלהי שנות ה-90
מה הדבר הכי טוב שקרה לך ?
הוא אמר: מודעות עצמית.
ומה הדבר הכי גרוע שקרה לך?
הוא השיב: מודעות עצמית.

האם יש איזשהיא דרך לחלוץ בשלום את החיים האלה? את השנה הזו? את הגלגול הזה? את היום הזה?
אתה מפסיק לקרוא עיתונים כי אתה יודע שאתה רק תשתגע מזה. אתה כבר יודע מה הם כותבים שם. למה להתעצבן? למה לקחת ללב?
אתה לא יודע אם ככה היה תמיד והתקשורת בשנים האחרונות רק העצימה את התחושה או שבאמת העולם הזה איבד את צלמו ואיכשהוא אנו קרובים ליום הדין?
אתה חייב לעבוד על זה אחרת תשתגע.
עכשיו זה כבר לא מוזר אבל דווקא הסטיות הקיצוניות שלך בעולם השדים הפנימי שלך הם הדבר הכי שפוי שאתה מכיר בסביבה.
פעם הייתי האנרכיסט שהיה מוכן ללחוץ על הכפתור ולו כדי להתחיל את הכל מהתחלה.
אבל אז נולד הבכור שלי ואיתו הגיעה האחראיות.
אז אתה לא יכול להיות משיח אבל אתה כן יכול לנסות לשנות את הסביבה הקרובה אליך. אחרת תשתגע.
אתה מתעלם מכל השאר. לפעמים אלה אפילו יכולים להיות המשפחה שלך.אלה שהשארת מאחור אחרי שהתחתנת והבאת ילדים.
בהתחלה זה היה נראה כלחימה באופן יומיומי. להילחם על כל יום. יגידו מה שיגידו המתחסדים.
אתה הופך לזומבי. אתה בשקט יודע. זה פה. the horror the horror.
אתה חייב להתרכז. אתה חייב לצאת מזה. אתה חייב לעבוד על זה.
בשלב מסוים בחיים אתה מחליט שאתה לא נכנע לבינוניות ועושה משהו עם עצמך.
במשבצת הקטנה שלך או זאת שהקציבו לך אתה משנה דברים. אתה משנה אנשים. אתה משנה פרספקטיבות. אתה בוחר. אתה חולם. אתה שואף. גבוה.
בהנחה( ואתה מקווה) שתמות לפני ילדיך, דבר שאינו מובן מאליו לצערנו אתה רוצה להשאיר חותם. מעבר לשם משפחה.שבט מאחוריך וכמה נכסים.
להשאיר חותם. לרסס גרפיטי .לדרוך על פחית קולה באמצע הרחוב כמו מרטין שין ב"ענבי זעם". להצהיר. הייתי פה. אולי לא הצלחתי אבל שיניתי. במקום הקטן שלי. שיניתי. לא נכנעתי לבינוניות. לא ישבתי בבית וספרתי את זמני לאחור. בהחלט ארוכה הולכת להיות הדרך אבל פה ורק פה- הדרך תהיה יותר חשובה מהיעד הסופי. אתה החלטת להילחם. על העולם המטורף הזה. על הילדים שלך. על האשה שלך. על הבחירות שעשית וכבר דברת עליהם.
בעיקר להילחם על עצמך.
קט סטיבנס (לשעבר יימח שמו) אמר פעם: "אתה תהיה פה מחר. החלומות שלך כבר לא"
זה לא יהיה קל. כמו שיח קוצני בסופת חול באמצע מדבר. אתה תשאיר חותם ויהי מה.
באופן ביזארי אבל דווקא פה בעולם הפנטזיות הבסדמי אתה תראה להם מהי אהבה ושקלישאות נבובות יכולות לפעמים לעבוד. אתה לא מכיר דרך אחרת.
אתה אולי לא תנצח בקרב. לא באף אחד מהם. אבל במלחמה תנצח. פשוט תעשה את זה.
בצעדים קטנים ומדודים. כמו טיפוס להר הכי גבוה. עם הפסקות ביניים ותכנון הלאה. אבל.
אתה אולי תמות אבל תמיד תשאר. אתה מקווה בדרך להדביק אחרים.
אבל אתה תעשה את זה.
אחרת תשתגע.
[url]