סרטן הגדי

הוא בטח כבר מתחרפן ומוציא את האגרסיות שלו עלינו ועל דברים שקורים לו.
קשה להאשים אותו את הנסיך הקטן הזה.
הוא אח בכור לאחות בלונדה אבל ג'ינג'ית באופייה.
והיא עושה לו את המוות.
היא כל כך מתה עליו שזה פשוט מדהים.
הם כמובן רבים כמו כל אח ואחות אבל ריבים מינוריים. רב הזמן הם דואגים אחד לשני.
לפעמים אני אומר לאשתי שאנחנו משמינים מהתמוגגות ומנחת.
אם אתן לה 2 ביסקוויטים בלי להגיד לה אחד היא תתן לאחיה.
אם הקטנה לא מצליחה לעלות על הכסא, אחיה הגדול יבין למה ומבלי לתת לנו הנחיות הוא ירים משם את התיק של אמא וירחיק אותו מהשולחן.
אם אתן להם במכונית בקבוק שתיה אחד הם לא יסיימו אותו אלא ידאגו שגם לשני יש.ואם אין לשני הם ישאירו.
לפעמים אני חושב שהוא יותר מידי בוגר לגילו. אמי מזהירה אותי שהוא רק ילד. לאן הוא ממהר. הוא כל כך אחראי ובוגר לגילו. האינטיליגנציה הרגשית שלו בשמיים.
ועדיין היא עושה לו את המוות.
היא מחקה אותו בכל דבר שהוא עושה. כל דבר. כל דבר.
כשהוא לוקח אותה מהגן ועולה על מעקה אבנים היא תעלה אחריו. הוא ירים ענף. היא תמצא גם ותרים אחריו.
היא רואה טלוויזיה רק כשהוא רואה.
היא הולכת לחדר המשחקים רק אחריו.
מבקשת פרי רק אחריו.
הוא צוחק והיא בלי להבין למה צוחקת אחריו.
אני מסתכל עליה ורואה איך היא מתה עליו ותעשה הכל בשבילו. מתבוננת בערגה ובהערצה עיוורת על אחיה.
היא למדה לשיר את התוכניות שהוא אוהב.
היא למדה לרקוד כמוהו.
כמובן שיש הבדלים בינהם. לו יש אולי אינטיליגנציה רגשית גבוהה אבל היא מאד נבונה. יש ילדים כאלה שנולדים עם זה. מן חוכמת חיים. חוכמת רחוב אם תרצו. היא יודעת להסתדר. להשיג את מה שהיא רוצה בכל הדרכים שניתנו לה. הרבה יותר מניפולטיבית ממנו. יותר דעתנית. יותר דומיננטית. יותר עצמאית. פחות מפחדת. נו מה. קופי פייסט של אמא.
ועדיין מחקה אותו. היא משגעת אותו. מוציאה לו את המיץ לפעמים.
בערב כשהם כבר במיטות עוד לפני שנרדמו, הוא קם כדי לקחת לבד כוס מים שכמובן מחכה להם על השידה. היא קמה אחריו. הוא רוצה לשתות. גם היא.
הוא רוצה לקרוא ספר לקרוא במיטה. סיפור לקרוא לבד. אחרי הסיפור המסורתי שלפני השינה. גם היא רוצה.
פעם אחת כשטיילנו הוא הלך לצד כדי להשקות את העץ. הפשיל מכנס ותחתונים והתחיל להשתין.
היא התקרבה אליו. הסתכלה ובחנה את מעשיו.
לאחר מכן הרימה את חולצתה, קרבה את האגן ועשתה את עצמה משתינה כמוהו.
מסכן. אפשר באמת להתרגז כשיש מישהו מאחוריך שמעתיק ממך הכל. מן צל שכזה. עושה כל דבר שאתה עושה. אבל הכל. אני מוצא אותו מתרגז לפעמים על שטויות ושואל את עצמי בעיקר אם אלה עצבים ממנה או מדברים אחרים.
לפני השיפוץ בבית החדר שלהם עוצב כך שהמיטות שלהם ביו ב'ריש'. ראש לצד ראש. היא לא נתנה לו לישון המסכן. התיישבה מעל ראשו ופטפטה לתוך הלילה. החלטנו כמובן על 'הפרד ומשול'. שניהם כמובן באותו חדר אבל מיטה מול מיטה. לא צמוד. זה כמובן עזר.
יש דברים כנראה שאי אפשר לעשות דבר לגביהם. ולפעמים טוב שכך.
לא נוכל להגיד לה להפסיק. זה לא יפה לחקות את אחיה? הרי ברור שהוא דמות ראויה להערצה וכבר מגלה תכונות של מנהיג. מאחר והוא הילד היחיד בגן שכבר יודע לקרוא (בזכותי!!!) ובעל דעה על כל דבר הוא כבר נחשב שם לחכם השבט. כזה שכולם שואלים את דעתו.
בגן המשחקים קבוצת הילדים בגילו עושה אחריו את מה שהוא עושה. מטפסת אחריו על אותם מתקנים. הוא ממציא להם משחקים. חם קר. ים יבשה. חפש את המטמון. רכבת. כאלה...
הוא כנראה עושה את זה לעצמו. הוא לא יודע שהוא דמות נערצת שילדים בני גילו ובוודאי קטנים ממנו מחקים אותה. לבטח אחותו הקטנה. הוא לא יודע שהוא מנהיג קטן. הוא גורם לילדים מסביבו לעשות אחריו וכרצונו. הוא לא יודע שהוא באישיותו הכובשת ובחוכמתו הנדירה לגילו גורם לילדים לחקות אותו.
מסכן ממש.