סרטן הגדי

הדס הגיעה למשמרת חייכנית מהרגיל. רבע שעה לפני תחילת המשמרת. יש לה אפילו עוד זמן מעבר לסיגריה של לפני העבודה. להתענג על הרגע. אין כמו משמרת יום שישי בבוקר. אין על הלקוח הישראלי המצוי כדי שתרגישי מושפלת במיטבך. כבר בדרך לבית קפה תמר היא צפתה בפורנו באייפון שלה. גאנג באנג עם לפחות עשרה כושים. אולי עשרים.רק כדי להכנס למוד הנכון.
היא מחליפה מבטי זימה עם אחראית המשמרת הסוררת שלה ומציצה על הבוס שנמצא כהרגלו במקום הקבוע שלו בפינה של הבית קפה. פינה שצופה לשולחנות שנמצאות מחוץ למתחם המקורה.
הדס ניגשת לתא ההלבשה ומתחילה לפשוט את בגדיה. טומנת אותם בלוקר שלה ולובשת את מדי העבודה. סינר שחור קטן שמסתיר בקושי את ערוותה. למותניה היא קושרת את פאוץ' המזומנים שלה.
יום שישי זה התור שלה לשרת את הלקוחות שיושבים מחוץ למתחם המקורה של בית הקפה. מדובר רק על תריסר שולחנות שמתוחמות בגדר נמוכה.רק למראית עין. כך שכולם יוכלו לראות ולהכנס. היא מדליקה סיגריה ותופסת כסא ליד עמדת הברמן קפה. מעשנת ומסתכלת על הלקוחות שלה. כבר חצי שנה שהיא שם. החיוך מתפשט לה בפנים. היא גם נהנית מהעבודה ומההשפלה שהיא מביאה עימה וגם הטיפים מאד נדיבים. היא עושה לפעמים ביום מה שכל מלצרית תל אביבית אחרת עושה בחודש. בחודשים מסויימים היא מביאה אף משכורת יותר גבוהה משל אחיה הגדול שעובד במשרת מנהל בקוקה קולה בבני ברק.
עוד שאכטה אחרונה. מתיחת שרירים. החיוך התמים שלה מתפשט מאוזן לאוזן.היא מכבה את הסיגריה. זהו. הדס מוכנה.
היא ניגשת לאחראית המשמרת, נוגה שמיד בודקת שפטמותיה זקורות והיא ריחנית ונקייה כמתבקש. מעבירה אצבע חטטנית בין רגליה ובודקת את רטיבותה.
"יופי. עכשיו זנזונת לכי תשרתי קודם את 24 ואת 19. הלקוחות הקבועים אבל את זה את כבר יודעת.קדימה קטנה".
הדס מפזזת לה עירומה בין השולחנות כשרק הפאוצ' והסינר השחור הקטן מעטר את ערוותה.
מתקרבת לשולחן 24 ורוכנת על בירכיה.
"בוקר טוב אדוני."
"בוקר טוב זנזונת יפה."
היא נכנסת מתחת לשולחנו ושולפת את איברו.
"בשבילך כרגיל? תרצה אולי לנסות את הקוראסון שקדים שלנו במקום? אנחנו מכינים אותו אצלנו."
מתחילה למצוץ לו את הזין בין משפט למשפט.
"לא אוהב שינויים. שהקפה יהיה רותח הפעם.לא כמו פעם שעברה."
ולהדס אין זמן. יש לה כבר עוד 3 לקוחות שממתינים לה .היא לא יכולה לבזבז עליו יותר מחמש דקות. היא נעה בין התענוג להתענג על הזין העבה והטעים שלו לבין הצורך לסיים אותו מהר ולשרת את הלקוח הבא. המוטו שלה הוא המוטו של קופת חולים. זה מה שהיא תמיד עונה ללקוחות שמחכים לה יותר מידי. 'סבלנות. אני נותנת את מלוא תשומת הלב ללקוח. כשיגיע תורך גם אתה תקבל את מלוא תשומת הלב שלי. תודה'. והמשפט הזה תמיד עובד. תמיד. כאשר היא גם מוסיפה את החיוך הכובש והמנומס שלה גם אחרוני העצבנים והממהרים שותקים וממשיכים בשלהם.
תוך דקותיים היא מגמירה את הלקוח שלה. לשה את הביצים בתנועה הנכונה. יודעת איך למצוץ אותו נכון. כמו כל מלצרית מנוסה, היא מכירה את השגעונות של הלקוחות הקבועים שלה ויודעת מה עושה להם טוב ומה ישפר לה את הטיפים. חוץ מזה שהיא נהנית מזה אבל זה בונוס קטן שהם לא צריכים לדעת. אולי.
היא שואבת ומלקקת את אחרוני הטיפות. מנקה. מסדרת. מארגנת את הזין חזרה במקום. קמה חזרה על רגליה.
"ואוו אדוני." היא יודעת היטב כמו כל מלצרית לפלרטט עם לקוחותיה כדי שיהיו מרוצים. "מה אכלת בבוקר?? זה היה טעים בצורה יוצאת דופן. מה אכלת לפני שהגעת לפה?" קרצה לו והמשיכה הלאה. לא לפני שסחטה ממנו חיוך זימתי משלו. הדס מרוצה. היא יודעת את העבודה.
כשהיא מתרחקת מהאדון לטובת שולחן 19 היא מקבלת על עכוזיה סטירה הגונה מהלקוח הראשון שלה ועוד סטירה אלמונית משולחן 13. היא כלל לא טרחה להסתובב ולבדוק. היא ידעה תמיד לזהות אם הסטירה שחטפה זה מגבר או מאשה וזה משולחן 13 היה בהחלט של גבר. כמה עוצמה הונחת על ישבנה. היא הרגישה צורך ללטף אותו ולהרגיע אותו. הישבן שלה הרי לשירות כל הלקוחות.
בשולחן 19 חיכו לה שני אנשי עסקים. גם מאלה הקבועים. היא קראה להם אריק ובנץ. לא שהאריק הזכיר את אריק אבל בנץ בהחלט הזכיר את בנץ.הכלים כבר היו שלופים, מוכנים ומזומנים. חור התחת שלה כבר היה מוכן. מלצרית מנוסה שכמוה. היא התיישבה בעדינות על הזין של בנץ ורכנה לעבר מפשעתו של אריק שברך אותה בסטירת בוקר טוב מצלצלת.
"תודה אדוני". השיבה לו בחיוך. היא נזכרת באדון אחד שסטר לה כך שהשאיר לה סימן אדום על פניה. לא שהיה אכפת לה אבל לקוחות לא אוהבים לראות סימנים שהשאירו לקוחות אחרים. מניסיון כך למדה. לכן את החדשים הקפידה להזהיר לא להשאיר סימנים. גודל הטיפים הוא מה שקובע. היא התחילה למצוץ את הזין של אריק ולא טרחה כלל לקום או להתנדנד על הזין של בנץ. היא אהבה להרגיש את הזין שלו עמוק בתוכה. לא אהבה את היוצא ונכנס. פשוט אהבה את תחושת הזין בתוכה. לא תמיד צריך לדפוק, היא נדבה טיפ משלה ללקוחותיה.
כעבור 4 דקות בדיוק היא כבר לקחה מאריץ ובנץ את הזמנתם ומיהרה ללקוח הממתין בשולחן 13 כשבדרך היא ראתה זוג עם ילד כבן 12 מתיישב על השולחן מאחוריה. מתמקם.
ואוו.זאת הולכת להיות משמרת מעניינת , חייכה לעצמה.
היא הסתובבה ופנתה ללקוח שישב על שולחן 13. זהות הלקוח הפתיעה אותה. למרות עוצמת המכה מלפני כמה דקות, הלקוח בשולחן 13 היתה לקוחה.