פריצות מה שהיה פה. סדום ועמורה. הדירה הקטנה שלנו הפכה לסופש אחד למאורת סקס סמים ואלכוהול. אני יושב במשרד בעבודה תוך כדי כתיבת שורות אלה , שרוי בהאנגהובר שכמוהו מזמן לא חויתי. נזכר באירועי השבת.
אנחנו נכנסים לדירה. השותפה קבלה הנחיה להיות בשקט. לנוח מהנסיעה. שתרגיש בבית. תמזוג לעצמה שתיה קרה. תתרווח. תוריד מעצמה את התיקים ואת הציוד הפרטי שלה שהביאה עימה.
תשב ותתבונן. תצפה. כשתרגיש שהיא נכנסה למוד הנכון היא רשאית להצטרף.
הדירה היתה חשוכה. המזגן פעל בשיא עוצמתו. נרות בכל מקום. החלונות סגורים.
קורינה לא יכלה להיות בשקט. האם זה גבר או אשה? האם זה שולט או נשלטת? האם זה אחד או רבים?
אני מתחיל לגעת בה ולדבר אליה. להרגיע ולהפחיד בעת ובעונה אחת. השותפה מרגישה מספיק בנח כדי לשים לנו מוזיקה מהאוסף הפרטי שלה. לטעום גם מוזיקה שאיננו רגילים לשמוע פה. משרה אווירה. מלטפת. אינה דומיננטית מידי. המוזיקה עצמה דברה מתוך אותה שותפה: 'אני פה כדי להנעים את זמנכם'.
בינתיים אני מרפד את ברכיה של קורינה בכרית. רותם את הקולר החדש לצווארה. מפשק את רגליה. מביא משולחן הצעצועים הפרוס לפניי את האביזרים שבהם אני עומד להשתמש. ומתחיל לעבוד.
עדיין במשרד. פה ושם עונה לטלפונים. מנסה להתפקס. מכין את הקפה השחור השלישי שלי הבוקר.
כמה פריצות. כולנו היינו ביחד. אני והיא. אני וההיא השניה. היא והיא. ושתיהן גם איתי ביחד. כמה נהדר זה היה לחזור אחורה. בשנים. לשנים שבהם היינו זוג נטול ילדים ואחראיות.
לא היינו צריכים לסדר את הציוד. לנקות אחרינו את השעווה. הציוד היה מפוזר בכל רחבי הבית. חבלים נתלו על קרסים בתקרה ונשארו שם עד ראשון. שוטים, פלגים וחומרי סיכה בכל מקום.
והקולות....אחחח הקולות.
אני מתחיל להצליף בקורינה ולחמם אותה. מכניס אצבע. חונק את צווארה. מהדק את אחיזתי בה. וכל הזמן ממשיך לדבר. השותפה לא מאבדת רגע ונכנסת בפנים. מלטפת את פניה. לוחשת לה ומרגיעה אותה כשאני מגביר את עוצמת ההצלפות. משתמש בכלים שלי ובכלים שהביאה השותפה. קורינה נרגעה מעט כשהרגישה יד אשה מוחצת את פטמותיה ועוטפת את לחייה.
מאוחר יותר הבאתי מהמקרר של השכנה את הציוד האחר. אנטריקוטים. צ'יפס. בירות ואלכוהול. חטיפים וגלידה שאשתי אוהבת. עשינו הפסקה והלכנו להכין ארוחת ערב. כיד המלך. אחרי הבירה חזרנו לסורנו.
מה לא היה שם. אנאלי וברוטאלי. סנדוויצים ורכבות. פיסטינג והחדרות קשות. מתחת לחלון הבית נעצרו מידי פעם כמה אנשים. בסשן מסויים עוד חשבתי שהמשטרה תבוא רק כדי לבדוק שהכל בסדר ולא נרצחים פה אנשים. הדציבלים היו בהחלט גבוהים.
ומשם לתוך הלילה. מידי פעם עושים הפסקה ומגלגלים סיגריה. שותים עוד בירה. וחוזרים שוב להסתשן.
שבת התחילה דווקא באורגיה ואנילית ואחרי זה קינוח עם סרט בשם 'שיני כלב' העוכר שלווה. הלכנו להכין צהריים בשעה 17:00. עוד סרט רומנטי התחלנו לראות בערב אבל מרב הפסקות לצורך החלפת נוזלים וגמירות, אף אחד מאיתנו לא זוכר גם על מה סיפרו בו.
מאוחר בלילה קפלנו את הדברים והציוד. הסבתא מביאה איתה את הילדים בראשון בבוקר ושוב יש צורך להעלים ראיות. הלכנו לישון מותשים. גמורים. שטופים.
סיכמנו ביננו לבין עצמנו. עוד יהיו שבתות כאלה. סופשים שלמים כאלה.
בבוקר קמנו חזרה לשגרה הכל כל מבורכת. מכינים את הבית לילדים. מבשמים אותו כדי להשכיח את ניחוח הפרדסים. מגרדים את טיפות השעווה האחרונות. נועלים חזרה את הציוד. מסדרים את הבית ומשיבים אותו לבית הילדים שהוא.
השותפה עוד ממשיכה לישון. אני נושק לה לתודה באיבריה הלא צנועים ויוצא לעבודה.
שבוע טוב.
לפני 13 שנים. 14 באוגוסט 2011 בשעה 6:09
