סרטן הגדי

תרקוד היא אמרה לי תרקוד

https://www.youtube.com/watch?v=hObDThhR5CY

ואני שוב פעם מוצא את עצמי עם ג'ינג'ית. מה יש לי עם ג'ינג'יות. 

השיער נופל עליה כאילו היא לא יודעת מה לעשות איתו. 

כזה שיש לו אישיות משל עצמו. 

הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות.

תזיין כל עוד אתה יכול. 

הרעב שלה לא ידע שובע. רעב לדברים חדשים בעיקר. 

היא היתה אוהבת לקבור את האף הקפוא שלה בכל מיני מקומות. הנבלה הקטנה הזו. 

העור הלבן שלה הרגיש לי לא מחולל. צורך בלקלקל משהו יפה. ולתקן בעדינות לאחר כן.

אני לא בנוי לשיעור מחול

היינו מדברים המון. מכל מיני דברים שהיינו מוצאים בים ועד עולמות מקבילים נסתרים בקונכיות.

היתה מובילה אותי למחוזות ילדות שקבורים כבר עמוק מתחת לגורדי שחקים. אם האדמה ידעה לדבר.

ראשה הצעיר על ראשי

לא תמצא בעיר כאלה זקפות

היא היתה יודעת מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. כבר בגילה הצעיר.

וזה היה נראה לי תמים בצורה לא אחראית. אני בגילי לא חושב שיודע. 

תאהב כל עוד אתה מתאים

אגב, היא אמרה לי תאהב אותי

ולאהוב אותה היה תמיד דרך המיטה. רהיטים אחרים היו למשחקים אחרים.

ואני חושב שהיא הראשונה מזה שנים שלא עישנה אחרי זה. גם לא לפני. 

עד היום די מוזר

לא הבנתי דבר

זה גילה המוקדם או גילי המאוחר

ותמיד היה חשש מסויים אם להראות לה את הכל מוקדם מידי. כשכל חייה עוד לפניה לחקור את הכל. 

אולי להשאיר אחר כך. 

לפעמים זה היה השיער שלה בלבד שהיה יכול להעיר אותי. השיער והנשיפות החמות מהפה שלה. 

הייתי מסתכל עליה לילה שלם ישנה שם על הצד כשהפרופיל של הגוף שלה הוא בדיוק כמו הגיטרה שיש דרך קבע על הגב שלה. 

תזיין היא אמרה לי תזיין

הזקפה עוד בשמיים אנחנו עוד פה

תזיין מבלי להיעצר

אנחנו מפה לא נוכל לצאת

היא היתה מסוגלת לנהל איתי דיון שלם על פרק בסדרה בעודה יושבת עלי והזין שלי מקים התנחלות בכוס שלה.

ולפעמים לא הבנתי על מה היא מדברת. עולם שלם שכבר מזמן אין לי בו חלק. 

עד היום די מוזר.

לא הבנתי דבר.

זה גילה המוקדם או גילי המאוחר. 

אנחנו לפעמים עוד מדברים. בעיקר עם שתיקות. היא שם ואני פה. לא מעיזים לדבר על זה. משאירים את הקסם הזה בעולם מקביל משלו.

נאלץ לשמוע עליה רוקדת עם ברושים אחרים. כדרכו של עולם. 

הכנסת האורחים שלה זה משהו שאני לא אשכח לעולם. 

זה וזיון חרישי על ספת נוער בחדר אורחים כשההורים שלה ישנים צהריים מעבר לקיר. 

לפעמים אני טועה לחשוב שאת רב האדרנלין למדתי בכלל ממנה. למרות שהיא ממני. 

עד הג'ינג'ית הבאה כנראה. מה יש לי כל הזמן מג'ינג'יות. 

אני נזכר בשיער אדום שמעיר אותי ונשיפות חמות שמזכירים ומזקירים.

וזהו.

ועכשיו בין ברושים אחדים.

זה אני שרוקד ...

די לבדי.