גרעיני עפולה

לפעמים, אני שואל את עצמי מה אני בדיוק רוצה. 

יש לי כל מיני דברים שמעניינים אותי, כמעט פתחתי סטראט-אפ בא' והתחלתי לעבוד ב-ב'. אני בז לממסד האקדמי אבל הלכתי לגרד לי תואר שני בגלל ציווי גנטי, סקרנות ואגו מנופח. 

אני חסיד גדול של התבטלות, אך חסר מנוחה שמתבטל. 

אני מכיר מישהי חדשה, אני משתעשע מהמשחק בחם-קר, לפעמים אני מותח את זה מלא זמן לפעמים אני מתעייף לאורך התהליך אבל בסופו של יום אני נסוג אחורה כי ככה. אבל לעד אהרהר בדברים שפיספסתי. 

ואז בדרכי חזרה מהעבודה היום, שנכנסתי למרה השחורה הזאת הבנתי האת ה-פאקינג בעיה שלי!

כולם ככה.

אני אולי 2% מהזמן ככה. 

זה אומר ש98% אחוז מהזמן אני עונג צרוף. 

And back to being awosomeeeeeeeeeeeeeeee

ועל זה אמר מכובדינו ומיודעינו ברני סטינסון 

"When I get sad, I stop being sad and be awosome insted. True story"