הרעש שבראש שלי..

אז אני חוזרת לבקר אותו..

אני אוהבת את הדרום,

משהו שם תמיד מחזיר אותי הביתה.

וכשהפריחה מתחילה ללבלב והשחור של האיבה מתחלף עם ירוק חי.. וברקע יש אדום צבע אדום אבל מסוג אחר..

אז..

אני שם.

שרועה על מרבצי הדשא הפראי 

נהנית מריח האדמה

נוגעת ברכות באדום הזה

מבלי לפחד ממנו כל כך.

הו, כמה שאני אוהבת את הדרום.

הנה תראו.. 

ומי אני שאעצור אותו מכך 😁

‌אמרתי לך שאני לא ארחם עליך והיית בטוח שאני צוחקת איתך..
‌הפעם היינו אצלך.. רציתי לשמוע כמה אתה מסוגל להוציא קולות כשאנחנו בטריטוריה שלך.. כי הרי כשאנחנו אצלי ממילא אתה לא משמיע קול אז אולי אצלך כן..
‌קשרתי אותך היטב היטב, לא יכולת להזיז אפילו רבע שריר. הרגליים שלך נקשרו כך שאפשר יהיה לחדור אליך בפיסוק הנכון, הראש שלך נוטה מעט לאחור כדי שתוכל למצוץ בקלות.. דאגתי שיהיה לך נוח.. סה"כ אני דואגת לך.. ונשקתי לך לא מעט והרגעתי אותך, אני מריחה אותך כשאתה מפחד.. אני מזהה את המבט הזה בעיניים שאתה לא יודע מה עומד לקרות כשהמוח החולה שלי פשוט נהנה מהחוסר אונים שלך..
‌חיממתי לך את הגרון ונתתי לך למצוץ את הזין שלי, עשינו קצת גרון עמוק וכל כך נהניתי מכמות הרוק שהפקת זה היה מדהים..
‌הזין שלך עמד דום מתוח ובכל פעם שהשתהית קצת עם המציצה של הזין שלי חטפת עם הספנקר על הזין שלך..
‌בחצות וקצת נשמעה נקישה בדלת..
‌הבטתי בך, אתה מבועת, ראיתי שחשבת מי כבר יכול לדפוק לי בדלת?
‌הלכתי עזבתי אותך לבד בחדר כשאתה כפות.. ופתחתי את הדלת.
‌בדלת הוא עמד יפה כזה ונבוך.. פתחתי את הדלת חצי עירומה עם זין עומד.
‌"תיכנס" החוויתי עם היד והוא נכנס..
‌סיפרתי לו שאתה כפות בחדר וששיחקנו קצת עד שתגיע ושהתיזמון שלו מושלם.
‌הוא לא מהעולם שלנו הוא ונילי להחריד, והשתדלתי להיות איתו עדינה.. זה הדליק אותו בכלל שאישה לובשת זין. ואמרתי לו שאני רוצה להמשיך איתו את הערב.. מזגתי לנו וויסקי ישן וטוב, שתינו קצת וכשהלחיים שלנו הוורידו שלחתי אליך יד ומשכתי אותך לנשיקה ארוכה, בחדר אתה ישבת בשקט כשאתה כפות ואילם. העניינים שלנו החלו להתחמם כשהוא הפשיר והחל לגעת בי אמרתי בקול "בוא לפחות נהיה בחדר, שיהיה נוח על המיטה"
‌ונכנסנו לחדר. הוא נעצר ולחץ לי את היד.. "והוא מה"?
‌והביט בי במבוכה נוראית..
‌"הוא לא מפריע הוא קשור"
‌ובהתחלה היססת לא הרגשת בנוח ואני פושעת קטנה חיממתי היטב את העניינים הבאתי אותך לנקודת האל חזור - עכשיו שאתה מרוכז והסחת הדעת לא ממש מעניינת אותך אתה לכוד ברשת שטוויתי לך.. ומפעם לפעם הצצתי לראות אותך להביט לך בעיניים כשאני נהנית עם אחר, לראות את הדמעות שלך מהעלבון ולראות אותך מגורה ברמות אחרות.. ויידעת שאני נהנית כשגמרתי בקול גדול.. והוא עדיין לא גמר.. יש לו כוח שלא נגמר וכשהייתי כבר מותשת שבעה ומרוצה חלקתי אותך איתו.. מה? בסך הכל אני דואגת שגם אתה תהנה.
‌בהתחלה הוא התנגד הוא לא הרגיש בנוח, ואמרתי לו שזה לא שהוא מזיין גבר עכשיו כי אתה הכי אישה שיש.. ואני יודעת שאתה תפנק אותו מכל הלב כשתמצוץ לו..
‌זה לא היה פשוט.. אבל גם לא כל כך קשה.. אני התחלתי כדי לשכנע אותו.. ואתה סיימת כראוי לאישה שלי.. ולקחת אותו לתוך פיך בתאווה.. ועירסלת אותו על הלשון שלך.. דאגת לקבל אותו בגרון עמוק וכשהוא רצה לגמור.. עשית לו וואקום ושאבת כל טיפה.
‌החור של התחת שלך הפריש נוזלים ואני ידעתי שנהנית. ידעתי שאהבת את ההפתעה שלי..
‌אחרי שהוא הלך.. עדיין היית קשור..
‌ביקשת עם דמעות בעיניים שאתיר אותך. אחרי שהתרתי אותך חיבקת אותי במקום שאני אותך.. והתחבקנו ארוכות.. והכל היה הפוך השענתי את הראש שלי על החזה הגדול שלך ודמעתי בשקט כי אני אוהבת אותך.
‌ואתה מוכן לעשות בשבילי הרבה, והרגשתי מוגנת והרגשתי אהובה..
‌ואמרת לי - אני שלך.
‌

לא הפסקתי לצחוק..

אז הלכתי להתנצל.. כי באמת לא הגיע לה מה שעשיתי לה הבוקר. וסיימנו את זה בהבנה שאני מפגרת.. אבל זה בא עם חיבוק אוהב.

והביאו לי עוגה ממש טעימה - שגרמה לי לחייך.. ופינקו יחד עם קפה מעולה ופתאום זה נעלם לי קצת המצברוח העכור בזה..

ואז קיבלתי שיחת טלפון שמחה שהסתדר לחבר עניין שהטריד אותו ובאמת ששמחתי עבורו.

ובכלל נהיה לי שמח פתאום..

שינוי אנרגטי מטורף.

רק דבר אחד לא השתחרר לי.. התחת.. מה איתו? 

אתה קורא את זה נכון?

אז אתה יודע מה צריך.. 😁

קמתי הבוקר הפוכה.. תחושה של עצב וכעס..

משהו בבטן הסתובב לי.

ואני לא אני..

ואז תחושה כזו של עצבים השתלטה לי על הגוף.. ואני מנסה להרגיע את עצמי וזה לא בדיוק עובד.

ובמשרד פשוט התפוצצתי על מישהי שבדרך כלל אני מוכנה למכור את הנשמה שלי בשביל שיהיה לה רק טוב.. 

ועכשיו אני עם דמעות..

מה עובר עלי?

לא מצליחה להרגיע את עצמי..

מרגישה כמו קופסאות ברגים שהתנפצה לה לכל עבר.. מרגישה מפוזרת..

אפילו המוזיקה לא מרגיעה אותי..

איך ייגמר היום הזה אינלימושג.. רק שאף אחד לא יעמוד בדרכי היום..

ואם מישהו בכל זאת כן מחליט לעמוד בדרכי אז בבקשה.. על ארבע או שש (מה שנוח לו) ועם תחת למעלה.. 

ולא לייבב..

חזרתי בלילה כל כך מאוחר
ואתה חיכית לי בין הסדינים והשמיכות..
נכנסתי למיטה עירומה כי כך הכי כייף ואתה עטפת אותי עם הידיים הגדולות שלך וחיבקת אותי עם הרגליים שלך..
"התגעגעתי אלייך מלכה שלי.."
ככה אמרת מתוך שינה.
הסתכלתי עליך ככה עם העיניים העצומות שלך וחייכתי.. באמת שיש לי מזל גדול להיות מאושרת איתך וחשבתי לעצמי עד כמה אני מסוגלת להיות מרושעת ולהציק לך.. וזה פשוט יצא ממני..

"Up"

לחשתי לך - פתחת עיניים חצי רדום מביט בי ולא אומר כלום רק מביט בי.. מבט כזה רעב שקיווה שרצה והנה מקבל במילה אחת את כל החשמל האפשרי..

קמת מהמיטה מיד וסגרת את הדלת, שאלת "מה תרצי?"
"אתה יודע מה אתה צריך לעשות נכון?"
הוא הרים לי את הישבן שלו.. ולקחתי אותו בכל דרך אפשרית.. הקולות שיצאו ממנו נכבשו אל תוך הכרית.. כאב לו. הרגישות הזו שלו בתקופה הזו של החודש כשהוא כל כך נשי.. אני מתה עליה..
כשגמרתי עליו את כל הגירויים האפשריים שבאתי איתם הביתה אז חיבקתי אותו.. ליטפתי אותו.. הרגעתי אותו..
לא רציתי כלום נוסף.. לפעמים אני לא רוצה שיגע בי.. לפעמים אני רוצה אותו רק כחור. לפעמים אני רוצה להיות רק רעה..

לפעמים אני רוצה שקט..

פגשתי אותו הוא יצא לקראתי לאסוף אותי מהרכב שחניתי ברחוב.

החיוך שלו האיר את כל הרחוב..

והיה קר.. זאת אומרת היה קפוא - ירושלים מקפיאה את הדם.

וישבנו אצלו ושוחחנו וצחקנו, ואז שאלתי אותו אם היא הכינה משהו ללבוש?

ואיך בכלל מתחיל סדר האירגון שלה? אז שמנו לכמה דקות את הפאה, וכבר התחלתי לקבל כיוון.. 

התחלתי לרצות לשחק.

אבל הבטחתי - היום רק נפגשים רק מדברים לא עושים כלום.. שום דבר מחייב - הכרות.

ביקשתי ממנו לתכנן את מה שהיא תלבש ואת האיפור הוא כבר שלף החוצה, ראיתי את ההתגרות שלו.. זה התחיל לצוף..

במשך שעה וקצת הפכתי אותו מהוא להיא, זה היה מקסיםםםם זה היה מדליק..

ואז שוחחנו אני והיא - היא מקסימה אמיתית.

ראיתי בעיניים שלה את הספייס שלה את ההפיכה בין 2 העולמות וידעתי שהיא זקוקה ליותר, לכבילה לריתוק אבל לפעמים גם להבין שזה עוד לא הזמן זה חלק מהתהליך.. והתאפקתי בחיי שהתאפקתי..

היא שתתה קצת ועישנה זה היה יפה..

אני פשוט אהבתי..

ואני שכובה על הספה בסלון..

הוא יושב על הספה ליד כפות רגליי הקפואות, שנדחפו לתוך הביצים החמות שלו.

חיוך מסופק נמרח על פני ועכשיו העסק מתחיל להתחמם..

אז למה לעזאזל הוא מראה סימני קפיאה?

הוא מדליק אותי ומשגע אותי..

כותב לי דברים בצורה כל כך מפורטת מה הוא רוצה לעשות.. ואיך.

ואני צוחקת, לא כי זה לא יקרה אלא כי בסוף זה יקרה אבל כמו שאני רוצה.. כן אנחנו נגיע ליעד שהוא כיוון אליו אבל בדרך שלי.. 

אני נדלקת ממנו ובבוקר והוא לוחש לי בשקט..

חיימי אני רק רוצה שיהיה לך אנרגיה לעבודה.. ודופק לי חיוך..

על איזה אנרגיה אתה מדבר בייב אני רטובה אני רוצה את האנרגיה הזו כאן ועכשיו.. והוא נותן לי אותה.. כמו שאני רוצה וגם אחרי הוא עדיין עושה לי טיזינג..

והוא מתעלל בי..

אבל בסוף אני מכאיבה לו..

שמח לנו, לא משעמם...