היא בחנה אותו בעיניה הגדולות והסקרניות ומכיוון שידעה שהחדר מצולם לא העזה לגעת בו.
הוא היה יפה גופו היה חטוב ומפוסל, לא היה נראה כאילו הוא בן 40, שלווה הייתה נסוכה על פניו, הוא לא ידע לאיזה תופת הוא נכנס חשבה לעצמה אשתדל להגן עליו עד כמה שאוכל מלמלה לעצמה כשהביטה על המצלמה שהיתה מכוונת על המיטה.
היא התפשטה לגמרי מכל בגדיה, משחה גופה בשמן ולאחר שסיימה לבשה מכנס קטן דומה לזה של תומר ושרשרת עבה חבקה את צוואה.
היא העירה אותו בעדינות "תומר.. תומר" קראה בשמו מספר פעמים מבלי לגעת בו, לכשפתח את עיניו מלמל "אז לא חלמתי"..
היא שתקה הצביעה על המכנסון ואמרה "תתלבש"
לאחר חצי שעה מורטת עצבים פתחו את דלתות החדר ושניהם יצאו לתוך מסדרון ארוך שבסופו הגיעו אל האולם שבו היו כל המי ומי עם כניסתם אל האולם ניגש אליהם הכרוז - ובקולו הרם הכריז על המנה העיקרית - הם.
"אהובים ואהובות, אנחנו כאן כדי לספק את כל המאווים והרצונות שלנו, קבלו בבקשה בהצלפה כואבת את תומר ואת אורלי. הלילה שניהם יגשימו לכם כל פנטזיה פרועה שרק תחשקו בה, אך זכרו - הם לא נפרדים! כשהאחד חווה השני צופה."
מוחו של תומר קדח, הוא כבר הבין שמצופה ממנו לערב זה המון. הוא פחד.
האולם לא היה גדול מאד והיו בו כמה עשרות של אורחים ואורחות כולם עטו מסיכה. תומר ניסה לראות אם מישהו מהאורחים מוכר לו, הוא חיפש את האישה הזו שאיתה חתם על החוזה המופרע.. הוא לא זיהה אותה.
באולם הנוצץ יין נשפך כמים ומיטב השולטות והאדונים הגיעו עם שפחותיהם ועבדיהן, הם רצו לשחק.
באולם הזה מוסיקה נשמעה בטון חלש אך מכל עבר נשמעו זעקות כאב עונג.
כולם ידעו מה מצופה מהם רק תומר לא.
"בוא" אמרה כשנצמדה אליו קלות, אנחנו חייבים לשמור על הקצב. אורלי מיהרה, נעמדה מול שולטת גדולה קדה קידה קצרה ונעמדה בצורה כזו שאותה שולטת יכלה לקשור אותה מפוסקת על גבי הצלב, תומר כבר הבין - אורלי תוצלף אין סיבה מיוחדת.. "תומר, תהיה לידי ואל תזוז ממני אנחנו אמורים לשמור אחת על השני" תומר ליטף את פניה בהבנה שמה שהיא עומדת לחוות הינו גחמה קפריזית של אותה שולטת.
לפתע ללא שום הכנה נחתה על לחיו סטירה מצלצלת, "אל תיגע בה" שמע אותה רוטנת לעברו.
המסיבה התחילה כולם שיחקו.. רק תומר ואורלי היו אובייקט מתחלף עבור השחקנים.
לאחר שנגמר הסשן של אורלי וגבה היה נפוח מסימני הצלפה קיבל תומר את הרשות להתיר אותה מהצלב. "יש לנו 15 דקות, בוא תומר תעזור לי" במרץ בלתי מובן גררה אורלי בידה את תומר לחדר האחורי. "תעזור לי לנקות ולחטא את הגב שלי" תומר עזר לה ברגישות שאפילו הפתיעה אותו עצמו.
"אל תגיד לא, לא משנה מה יגידו לך - אם תסרב העונשים שלהם אכזריים אל תבחן אותם", תומר לא התעניין באזהרותיה רק ניסה להבין ושאל אותה "איך את הגעת לכאן? למה את מקבלת את זה בשלווה שכזו? זו לא שליטה זו אכזריות לשמה"
"שששש.. אל תשאל למה" השיבה לו "תתעמק באיך לשרוד".
"קדימה בוא, כל איחור גורר ענישה".
הם נכנסו שוב אל האולם כשהשעון הורה בדיוק על תום הזמן שהוקצה להם, תומר החל להבין שהעסק הזה רציני וחשב לעצמו אשרוד, אעשה מה שצריך.
הוא ראה אותו בקצה האולם בוחן אותו מביט בו, רעב כזה.. תומר הביט בו בנחישות במבט שהיה נותן לנשלטות שלו "אל תעיזי להתחיל את מה שאינך יכולה לסיים" תומר שכח שהוא לא בעמדה כזו שהוא יכול להחליט.
תומר המשיך בהגשת היין לאורחים ומפעם לפעם בדק את המבטים של אותו איש מוזר. מול תומר נעמד שולט תומר הבין שתורו לשרת את השולט שמולו, הוא קד לו קידה.. השולט קירב את אוזנו של תומר אל פיו ואמר לו "אני רוצה שהיא תגמור - אתה תתאמץ לעשות זאת במינימום אפשרויות רק הלשון שלך תוכל לעבוד, שאר גופך יהיה קשור ותנועתך תוגבל אך יחד עם זאת עדיין תהיה בתנועה"
תומר לא ממש הבין, אך הרגיש שהחלו לקשור אותו.. הנשלטת של אותו שולט הייתה אמנית קשירה ובמיומנות רבה קשרה אותו, יצרה בקשירה נקודות לחץ ובעזרת 2 נשלטים חסונים הניפו אותו תומר היטלטל באוויר. הקשירה לא הייתה נוחה לו אך הוא לא פצה פה, התנועה שהוגבלה דווקא הדליקה אותו, השולט שלה הורה לה לעמוד בתנוחה מסויימת והחל לקשור אותה בעצמו, הוא סיים לקשור אותה והניף אותה בצורה כזו שהייתה מפוסקת עם גבה אל תומר. השולט שלה החל לנדנד אותם. תתן לה לגמור אני רוצה שכל האולם יראה אותה בגמירה שלה..
תומר ניסה וניסה הלשון שלו עבדה מפעם לפעם כשהנדנוד היה מספיק בכדי להגיע אליה.. אורלי קיבלה את רשותו של השולט שלה לקרב את הנשלטת שלו אל פיו של תומר ותמר עבד במרץ הוא שיחק בלשונו עד שבתמורה קיבל אותה רועדת עם שפריץ לפניו.
לאחר שסיים להגמיר אותה חשב שעכשיו ישוחרר, לחלץ עצמותיו, לשולט שלה היו תוכניות אחרות, הוא שחרר את הנשלטת שלו "תגמלי לו" אמר לה, כשהחלה לשרוט את גופו של תומר אכזריותה היתה קשה, היא שרטה את תומר עד זוב דם וכשזה התחיל לדמם כאילו נפתחו עיניה ותאוותה גדלה, היא לקחה את הנר הדולר והחלה לטפטף שעווה חמה על המקומות שהגירו דם משריטותיה, תומר צרח הכאב היה אדיר. לחץ הקשירה השריטות המדממות והשעווה החמה החלו להשאיר אותו ללא כוחות..
תומר גמר, כשהוא בכלל לא התכוון כנראה שהגירוי מהכאב היה כל כך עמוק ולא חש בזה עד שפלט.
לכשסיימה לגמול לו והייתה מרוצה מהתוצאה התירה אותו בעצמה מקשריו, תומר בקושי הצליח לעמוד על רגליו והיה זקוק לתמיכה של אורלי.
יחד דידו אל חדר המנוחה האחורי. תומר היה כל כך מושפל הוא הרגיש כי צעקות הכאב והבכי שלו הורידו מעוצמתו כשולט אכזר, הוא מעולם לא חווה את הצד השני של הכאב ותמיד זלזל בנשלטות שלו כשהכאיב להן עד בכי תמרורים.
תומר חשב לעצמו בחדר האחורי כי הערב הזה ישאיר בו חותם אדיר.. אני נהנה מכאב? שאל את עצמו "סיימנו להיום" אמרה לו אורלי בשקט ואז תומר הרשה לעצמו לקרוס לתוך עלפון חושים..
