לפעמים, אין כמו לצלול לתוך פנטזיה. לתוך מה שקורה אצלך בתוך הראש במעמד צד אחד.
קוראים לה ד'. היא לא עובדת איתי בחברה. אבל פעם בשבוע-שבועיים אנחנו מתראים בעבודה ופה ושם יש בינינו קצת דיבור, בעיקר מקצועי.
אבל משהו בה, לא יודע מה, פשוט עושה חשק עצום לשרת אותה. לרצות אותה.
כן אני חושב שהיא יפהפייה, אבל מאלה שיש להן יופי ששורט בעיקר אותי בגלל דברים מסוימים.
רוב האנשים יגידו שהיא פשוט נראית טוב.
ויש לה ראש ואופי סקסי. מין אש שבוערת מתחת למעטה קרח עדין וביישני וזה מרהיב.
ועדיין. יש שם משהו מעבר שלא פיצחתי. למה היא? ולמה אצלה זה הנשלט שבי שמתעורר לחיים כל כך חזק הרבה יותר מכל משיכה מינית אחרת??
ההכרות שלנו היא איפשהו בין שטחית לבין ידידות קלה. וקצת כמו נער בן 18 שלא יודע כלום על החיים, תמיד כיף יותר לבוא לעבודה כשהיא שם.
ואתם יודעים - הדשא של השכן לא באמת ירוק יותר. הוא פשוט רחוק יותר. ומרחוק הכל נראה חלק רציף וירוק ובלי פגמים. אשליה.
אבל אשליה זה מה שאני צריך עכשיו.
אז היום התראינו. והיא הייתה צריכה עזרה עם איזה עניין מקצועי שלא בתחום שלה, וזה משהו שאני מכיר טוב. אז ברגע שרפתי את סדר העדיפויות שלי, ואת מה שאני צריך לסיים. וקפצתי לשם כמו פרפר שיכור לתוך מדורה.
וכשסיימתי ידעתי שאני יכול לעשות בשבילה עוד משהו שייקח לי רבע מהזמן שלה הוא ייקח. אז המשכתי לשם. ואז עוד קצת.
והיא ממלמלת לידי "דיי.. איזה מלך! לא נעים לי מהזמן שלך.. וואו ממש תודה.. אתה מציל אותי.." וכל השיט הנימוסי הזה שלא היה קשור לסיטואציה. כי בכלל אני זה שנושם את כל הרגעים האלה כמו אוויר. שותה אותם כמו מים קרים אחרי יום בשמש צורבת.
אין בינינו יחסים מעבר לידידות. וסביר שגם לא יהיו. אבל לפעמים, כל מה שצריך אחרי שבוע מעייף זה רק לעצום עיניים, להניח אחורה
את הראש, ולשקוע ברכות לתוך פנטזיה מתוקה.
אני חושב שאתעורר בערב.
מה יש בך, לעזאזל??!