הפורנו שרץ בחלון הגלישה בסתר שיש לי בראש, הרבה פחות יפה ומעודן מהדברים שאני כותב עליהם ומהדברים שיוצא לי לעשות.
הוא אלים ורע ואפל ומלוכלך, לרוב אין בו הסכמה ואין בו מילות ביטחון, ואין שום דרך לממש אותו בחיים. הוא סתם אלים ורע וצמח מתוך פנטזיות בוסריות שלא הבשילו לכלום חוץ מלצמחי פרא מטפסים בתוך התודעה שלי שכבר אין לי שליטה עליהם או דרך לרסן אותם באופן קבוע.
הפורנו הזה רץ לי בראש מאז שאני ילד קטן. קטן ברמה שמבהיל אותי להיזכר עד כמה. כאילו נוצרתי עם הפנטזיות האלה עוד ברחם. אללה יסתור.
הכל בסדר, למדתי לעשות מיוט ולחיות איתו ברקע. למדתי להנות מהדברים שאפשר לטעום מהם באינטרקציה נורמלית עם פרטנרית סוטה במידה.
הבנתי מזמן שאת הלכלוך שרץ שם אי אפשר באמת לממש עד הסוף ושזה חלק מהדיסוננס והפרדוקס שיש במזוכיזם שלי.
הכל בסדר. באמת.
אבל לפעמים קצת מגרד לי שם, במקום שאי אפשר להגיע אליו לעולם כדי לגרד. וזה קצת מחרפן
