אורות חזקים, מוזיקה חזקה, צבעים, אנשים, גופים חשופים, המון זוגות עיניים שמתרוצצות בכל מקום. נתקלות אחת בשניה ומחליקות הלאה.
ריח. של סיגריות, אלכוהול, זיעה ובדס"מ.
אני מודע לכל זה בעוצמה גבוהה כשאני באירוע בדס"מי שמעורבים בו עוד אנשים. הרעש מבחוץ מרעיש לי בתוך הראש.
אני מחפש שקט, פינה ממנה ניתן להשקיף ולסקור. לבחון מי דוברת את השפה שלי ומי לא. ואם כן, האם יש מתי ואיך לגשת?
המון רעש. אורות. מוזיקה. אלכוהול. תשוקת בשרים וכאב מענג. ריח של תשוקות שמתחככות זו בזו ושל כאלו המנסות לפרוץ ואין להן מקום.
רעש.
נערה ארוכת שיער מגיחה לרגע. היא מתוך סיפור אחר. היא לא מחפשת להתבלט, היא לא מחפשת שירימו לה. אנחנו מכירים. נפגשנו בעבר.
יש רעש ברקע עדיין. אני ניגש. רק לשבת לרגליה, להרגיש הפרשי גובה.
הרעש לא מפסיק אבל האורות נחלשים, הצבעים מסנוורים פחות. היא עומדת בגבה לקיר, אני על הרצפה תחתיה.
הראש שלי בגובה השוקיים שלה, טוב לי, אבל היא לא מחפשת שאחניף לה.
היא מתכופפת ולוחשת לי: "נעים לי שאתה שם"
שקט מסביב. בקושי רואה פרצופים ומבחין באורות, אני כבר לא לגמרי שם. אני חלק מהסיפור שלה, אני לרגע קיים בעולם שלה, באישור שלה ולרצונה.
הרעש הפך לרעש לבן ומרגיע.