שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רסיסי שליטה

מחפש לצלול לעומק.
לפעמים נהנה גם לשחות ברדודים.
ואם זה מתאפשר, אז גם לכתוב על זה.
לפני שנה. 20 בדצמבר 2022 בשעה 9:33

מה עושים איתה?

 

הבעיה עם החרמנות הבדס״מית היא, שבניגוד לזו הרגילה (אתם יודעים, כמו שיש לאנשים לא-סוטים) היא מגיעה בגלי צונאמי לא צפויים בשיט.

ואז צריך להירגע דחוף, ואמנם יש פמדום במוצש שזה נהדר אבל הצמא שמתעורר בך לספוג כאב, ללכת מכות, לכרוע ברך, להסתכל למישהי בעיניים במבט מטונף של מישהו שמגיל גן כבר נדלק מנשים שנמצאות מולו בעמדות כוח, להרגיש בחוסר אונים חבל מתהדק על הגוף, הצמא הזה מצריך יותר מכמה שעות פומביות, יותר מכמה פלירטוטים בתקווה לבדוק אם יש פה מוח שמתעניין במה ששלי. 

 

בעיה. בעיות של אמצע שבוע שלא בטוח שיש להן פתרון.

 

אסתפק בעוד קפה כרגע.

StreetCat - הפתרון כבר נמצא בתוכך (דמיין את זה בקול של הקוף ממלך האריות)


או בתרגום - אתה צריך בת זוג בדסמית.
כבר כתבת על זה, שאתה מוכן לכך סוףסוף.
עכשיו נותר למצוא את האיזון של הפלרטוט, החיבור, הגישה האחרת, הזוגית, לפני שגולשים להתמסרות המזוקקת שנמצאת מתחת לפני השטח. (אה כן, וגם למצוא אותה;))
לפני שנה
--Nir-- - זה שאת צודקת זה ברור

אבל עד שמוצאים אותה צריך למצוא מה לעשות עם זה:)
לפני שנה
נויה הל​(לא בעסק){צ} - למה אתה חושב שחרמנות רגילה לא יכולה להגיע בגלי צונמי?
הרצון אולי יהיה שונה הצורך שונה אבל למה שלא יבוא בפתאומיות?
וזה לא שלגברים בכללי קל למצוא מישהי לסקס.
לפני שנה
--Nir-- - אני לא חושב ככה בכללי, אני מדבר על עצמי

חרמנות רגילה אצלי עולה ביחס ישר לכמות הזמן שעברה מאז הפעילות האחרונה בגדול, אין הפתעות. קצת כמו רעב ואוכל.

הבדסמית היא צורך נפשי ולא רק מיני ומתנהגת אחרת לגמרי

אבל לא התיימרתי לקבוע לגבי אחרים
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י