רסיסי שליטה

אני תמיד בא עם תסריט.

דברים שאני מקווה שיקרו, יחד עם הדרך הצבע והצליל שבהם מתחשק לי שהם יקרו. הראש שלי עובד כל הזמן. מייצר, מתכונן.

אני אמכור תדמית תמימה מעט, אמיתית לחלוטין. אני סוחר מנוסה, אני יודע למכור, אבל הסחורה שלי לא מזויפת בכלל.

ובכל זאת, תמים יותר או פחות - אל תטעי. אני מספיק עירני ומודע כדי לנסות לתמרן בעדינות את הסיטואציה לתסריט שעליו פנטזתי בבית לפני שיצאתי. 

אבל אם יהיה שם הבהוב קצר של טירוף בעיניים שלך, ניצוץ שיבזיק בהן לרגע, צילו של אד חרמנות חולף שיעבור מעלינו, חיוך לא נשלט של סדיזם, עווית לא נשלטת של דומיננטיות שתצא ממך. ואני משליך הכל ברגע.

משליך לפח את כל התסריטים. ומשליך את עצמי לרשותך. 

התסריט הכי טוב הוא תמיד זה שלא הצלחתי ולא היה לי סיכוי לדמיין כל עוד לא היית נוכחת פה.