רסיסי שליטה

כמה משחרר זה להרשות לעצמך לכתוב שאתה ״מחפש״. בגלוי.

להעז לפנות, לפרט מה הגבולות(תכלס לא השתנה הרבה), להיפגש בחוץ באור יום, ללכת לאירועים, להתאכזב, להצליח.

ומשחרר לא פחות גם לשנות סטטוס ל״לא-מחפש״. והפעם לשם שינוי לא מהפחד של מה יגידו ומה מותר ומה אסור ומה חטא ומה לא. וגם לא למען מישהי.

ובאמצע רכבת הרים מעולה עם כמה תחנות מדהימות וכמה לופים פסיכיים.

חוזר לנקודה דומה להתחלה, רק הפעם בלי הסחרחורות והבחילות.